|
אבסטרקט:
החלום הזה
אקסטרטוריאלי
כרוח רפאים
עובר בגופי
בנמשים,
בכפות הרגלים,
בציפורניים הגלויות,
בקו המנותק
ממך; לשומקום.
|
מלטף את ראשה
המונח על כר
ספוג שתן מוטרף
אומלל ובודד
אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך
|
כמו ספרות יותר מאשר
מהחומר האפל
|
אנחנו הולכים בחשכה
יש מישהי בראשה
זאת לא
היא.
|
ואהוב מהס להזכיר
עומד, רעמת שערו הפכה לעננה לבנה
פוך על עיניים כבויות משגרת
המעמד הבינוני
|
לוכד טיפות גשם
ברשת דייגים
|
בבניין שמור עץ דובדבן
ללא פריחה, סיכות משרדיות
ננעצות בבשרי תחתייך
מעלה מטה
דגדגן אלקטרונית עין זעירה
|
יש לי חברה בבת ים
שהאמת הרגה אותה
ולי אסור להדפיס
סימן שאלה
|
הרחם הריקה משתלשלת אחריה
תשתגע מלאה בריגשי אשם להסכים
לעולם עם המצב
|
הרבה יותר מסקס
סוג נשגב נגינת עוגב קפלה סיסטינית
|
אזי כל פסנתרי הפסיכוזות לא יוכלו לרטש אותי להיפרם
בתפר עצמתו חבולה בי באיזה אובדן בארצך שעות קסומות
כעור.
|
|
|
נישואים זה כתם
לכל החיים!
סרן בנימין
גלעד, רווק
מבוקש ובודד
מחפש את זו
שתכתים אותו! |
|
