|
חושך, טיפות הגשם התרסקו בשדרה בחוץ.
"כמה מוזר", חשב סטיב בעת שנכנס ללובי גורד השחקים הגבוהה
ביותר בארץ.
הלובי היה ריק לגמרי. אפילו השומר שנמצא שם תמיד לא עמד
בכניסה.
|
הנה הספר השישי כבר בסדרה,
הסופרת שלו הרוויחה עוד מיליארד לירה,
הפעם הארי שוב כמעט מת,
אבל אם הוא ימות איך יהיה המשך?
|
כשפגשתי אותה לא חשדתי בכלום
כמה הייתי תמים
רק כשוטה הכרתי
הבנתי כמה נפלתי
|
משעמם לי נורא
נורא משעמם לי
אני כותב יצירה
וזה כואב לי
|
שיר כתבתי,
כתבתי שיר,
שיר דביל,
|
הכבשים הכבשים חולפות ביעף.
הנה אחת ועוד אחת אני כמעט נרדם בפקק.
|
סושי מאסטר,
מאקי,
או אולי פתאי,
ויניגרנט חרדל דיז'ון בדבש
|
כשראיתך לראשונה,
לבי פעם בחוזקה
נבוך,
מילים בגופי נכלאו
|
שתי עינייך החומות,
נוצצות ובוהקות,
דמותי משתקפת בתוך עינייך,
אהבתי אליך,
|
הגיע הזמן,
האושר כבר כאן,
סוף סוף יוצאים מעזה,
בינתיים אני מוריד שיר מקאזה
|
|
|
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.
בוליביה. |
|
