|
פיזבן
"בסוף נשארים
אני
אתה
והחידה
אני
אתה
והמוות"
"... אלה שהלכו ואינם עלו לשמיים ככוכבים מראי דרך"
חנה סנש
"לכל השדים והרוחות" הפטיר דאנקן בזמן שהילך ברחובות הקרירים
של תל אביב. הלילה היה ממלכתו. איש לא הכיר את הלילה כפי
שדאנקן הכיר. כל ערב היה מתחיל לצעוד את מסעו הבא, ערב ערב היה
מייחל לכך שזהו מסעו האחרון.
|
"בואה קרדיו, עלינו להמשיך, דרך ארוכה לפנינו", אמר לורד
סרברום לנושא כליו הנאמן.
"אני מגיע אדוני", אמר קרדיו והאיץ בחמורו.
|
השיחה קולחת, רגע בדיחה שנזרקת לאוויר, רגע סיפור אישי מכיתה
ג'. עמוק בפנים, אני יודע שאני רוצה. האמת שאני כל כך רוצה
שאני הופך את זה לאמיתי, שגם היא רוצה. כל תנועה, כל קימור של
השפה הופכים להיות ...
|
שתי חוגלות מטיילות בדשא
שתי פרפרים מתעופפים להם מעל אבנים
ציפורים רודפות אחת את השנייה
חייל אחד במגדל חולם רחוק רחוק
|
אין לי מילים שיכולות לתאר
את מה שעושות הדקות
הארוכות שבלילה
|
היה לי חלום בלילה
שבו התגשמו לי משאלות לבי
|
שם למעלה בעמדה שומר אני
גבוה כדי לראות הכל
חשוף כדי לספוג הכל
|
הנה בא אדם עם נר
שמוסיף לתאורת החדר
והנה מתגלה תכולתו האמיתית
|
לא כמו בילדותי בתמימותי שחשבתי ששם אין
ששם זה עולם חפשי וקסום שאפשר לעוף
|
לילה, חושך, זיכרונות.
הרגשה כל כך מוכרת, היא שם כבר שלוש שנים
|
לחפש אותך זו השראה
שלא תיגמר לעולם
|
שבת היום, עוד מעט אחר צהריים
היא בדרך, כמו כל שבוע
אני מחכה בקוצר רוח
|
ניסיתי להרכיב וגיליתי
שהוא מורכב יותר ממה שזכרתי
|
|
|
