|
ילידת 88 כותבת ... כי זה כל מה שנשאר לה
יש עוד נרות שהיא לא הדליקה..
יש עוד שירים שהיא לא שמעה...
יש עוד מקומות בהם היא לא ביקרה...
יש עוד הרים שעליהם היא לא טיפסה..
יש עוד דרכים בהן היא לא נסעה...
יש עוד צבעים שהיא לא ראתה..
יש עוד זריחות שלא עלו...
יש עוד שקיעות שלא ירדו..
יש עוד דברים שהיא לא ניסתה...
יש עוד חיים שהיא לא חייה...
אהבה. זה באמת כל הסיפור?!
|
העיניים שלך ..אלו שכבשו אותי
הן אלו שהרסו אותי,
|
אתה עוזב. והדמעות זולגות. אין מי שינגב אותן.
אני צריכה חיבוק. את החיבוק שלך. אבל עכשיו אני יכולה לחבק
אותך רק בחלומות שלי, או להיזכר ברגעים מתוקים של חיבוק איתך.
אלו היו הרגעים של האושר הזמני שלי, שהיו מהולים בעצב התמידי
שלי.
|
תפסנו מונית .. אלייך הביתה.
שכבנו על המיטה , כרגיל... כמו תמיד
אתה טיפה למעלה ואני בין החיבוק שלך
|
כמה מפחיד כשהיא עצובה, כמה מפחיד כשטוב לה
|
שורטת
נגמרת
גומרת
מידי פעם גם מזייפת
|
מסתובבת ברחוב
עיניים אדומות
לא, זה לא הסמים
לא הפעם
אלו הדמעות
ממך
עליך
|
שפיות היא הדבר האחרון שהיא מחפשת כאן
|
ולמדתי לחיות עם זה
ואני אלמד למות עם זה.
|
רוצה לחיות אבל החיים דוחפים אותה למטה
רוצה לקפוץ, אבל הרוח מעיפה אותה אחורה.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
מעכשיו אל תגיד
לכל שאלה תשובה,
אמור: לרוב
השאלות תשובות.
להב בן-לאדן,
מעוצבן על הFAQ
שאין שם תשובה
האם אלוהים
קיים. |
|
