|
" ... בכל זאת, מי אתה?
- אני הוא חלק מאותה עצמה,
שלעולם רוצה ברע
ולעולם עושה רק טוב. "
גתה, פאוסט.
בבוקר כשהקצתי מבעד לענני החום
|
אני מת שיצליח לה, אני מת שילך
|
אנחנו כאלה שלא יודעים שובע
חלחלה של מציאות אפפה את נשמתי.
|
שם נקבע הסוף, לידי ילדותי.
|
|
|
"וואו, זה כל-כך
גדול!" אמרה
בהתלהבות
"חכי, עוד לא
התחלתי" רמזתי
בגאווה...
(המשך יבוא)
מתוך הספר:
"אלון מנפח
בלון
ותוקע לשרון" |
|
