|
" ... בכל זאת, מי אתה?
- אני הוא חלק מאותה עצמה,
שלעולם רוצה ברע
ולעולם עושה רק טוב. "
גתה, פאוסט.
בבוקר כשהקצתי מבעד לענני החום
|
אני מת שיצליח לה, אני מת שילך
|
אנחנו כאלה שלא יודעים שובע
חלחלה של מציאות אפפה את נשמתי.
|
שם נקבע הסוף, לידי ילדותי.
|
|
|
"טה נה, נה נה
נה-נה, ני נה ני
נה נה נה, נה נה
נה נה נה, נה נה
נה. טה נה, נה
נה נה-נה, ני נה
ני נה ני נה ני
נה נה, נו ני
נה, נה נה נה...
נה נה נה..."
אחח איזו
מוסיקה.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|
