[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
פינחס האס



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כמו רסיסי טל המתחברים על חלון ויוצרים טיפה, כך החלו להתגבש
הנערים לחדרים. חוץ מקבוצה של 4 עולים חדשים מרוסיה שעמדו
בצד, ואף אחד לא רצה להצטרף אליהם.

מסיבה בלתי ברורה אדוארד לקח את מוסי להיות בן חסותו ואולי היה
זה מוסי שלקח את אדוארד, יחד היו מסתובבים בבסיס ומחפשים דרכים
להפר את הסדר ולהפריע למערכת להמשיך לעבוד על מי מנוחות.
לפעמים על גבול הפלילי, ולפעמים מעבר לגבול.

"רואה את הבחורה שם על הבר, אני הולך לנשק אותה"
"מה!?"
"עכשיו אני הולך לנשק אותה"
"סבבה, צחק מוסי, 50 שקל ממני אם אתה עושה את זה"

בגיל 11 מוסי התחיל לראות שלכל האנשים יש בועה מסביב לבית
החזה. לפעמים זה נראה כמו בועת סבון דקיקה, ולפעמים כמו חישוק
פלסטיק, לפעמים הוא היה יכול לראות את הבועה מרחוק, ולפעמים
בקושי ניתן היה להבחין בה. מוסי היה יכול להביט באותה בועה
ולדעת מיד איך אותו איש מ

הצרחות הגיעו לאוזניו של מוסי יחד עם רעש הרקע מתוך הבית, הוא
זיהה את קולו של דודו טופז וצחוק של קהל באולפן ממקלט
הטלויזיה. הוא הביט בשתי הבועות מתאחדות לבועה אחת גדולה
ועכורה, נזכר באחותו, הביט שוב בפניהם של שני המבוגרים שהמשיכו
לצרוח והרגיש חימה, טהורה וק

הבניין בו גר מוסי היה בסוף רחוב בקצה עיר לא גדולה ומוכת
התפתחויות בנייה. מידי פעם היו צצים להם רחובות, קניונים ובתי
ספר חדשים על חשבון שדות וחורשות. למזלם של דיירי הבניין,
מצפון להם הייתה שמורת טבע מגודרת, עם שרידי מבנה עתיק ונחל
שעבר תחתיו ממזרח למערב. ל

השנה בה מוסי הגיע לגיל 14 הייתה שנה קשה מבחינה כלכלית. אמו
עבדה באותה תקופה בשתי עבודות והיתה חוזרת רק מאוחר בערב, אביו
לא תרם כלום לרווחת הבית, להיפך היה יוצא בבוקר וקונה חפצים
ומאכלים מוזרים, לפעמים הביא סרטנים חיים

למחרת בבוקר לקח את מיקה לגן והמשיך לבית הספר ליום הראשון של
כיתה ז'. הוא התיישב בכסאו ליד מנשה ולא סיפר לו דבר על המפעל
הפטרוכימי ומראהו של סוף העולם למרות שידע שמנשה היה רוצה
לשמוע על כך.

מושיקו לא לקח אותו יותר לעבוד במפעלים הפטרוכימיים, מוסי חשב
שזה בגלל שהוא חיבב אותו, אולי כי הוא עצמו חיבב את כל מי
שפגש. הוא עבד בעוד מספר מקומות שונים ומשונים, תמיד בשישי
ושבת לפעמים גם בלילות.

הוא שולף שפריצר מפלסטיק כחול עם תווית אדומה. על התווית יש
תמונת גולגולת וכיתוב שחור מתחת "זהירות! מכיל 80 אחוז חומצת
מלח!" הוא משחרר את הניצרה, מכוון את השפריצר לכיוון הכתם במבט
מאיים ואומר

בבית של מוסי לא היו ספרים, לא ספרי ילדים, לא ספרי מבוגרים,
לא ספרי לימוד ולא ספרי דת. עם זאת למוסי הייתה משיכה עזה
לספרים, היה פוגש אותם ליד פחי זבל, מונחים בתוך ארגזי קרטון.
בכל פעם שהיה רואה מצבור ספרים כזה ליד פח לא היה יכול לשלוט
בעצמו, היה ניגש ומתחי

כשהיה מוסי בין 5 הגיעו חברים של הוריו לבקר בביתם בקומה
השישית יחד עם ביתם דיקלה שהייתה בת גילו. מוסי לקח את דיקלה
בידו והראה לה את חדרו, את ארגז הצעצועים ואת מקומות המחבוא
בבית.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
"בנשימה אחת את
מפזרת את
האורגזמה על כל
הגוף. וזה באותו
כסף."




סילביה ששון,
משדרגת אורגזמות
לכל דיכפין


תרומה לבמה





יוצר מס' 93504. בבמה מאז 13/6/21 11:53

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפנחס האס
© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה