|
פעם...
לפני השינה
הייתי אומר שמע ישראל.
היום אני מאונן.
...רק כשהקרקע נשמטת תחת רגליים
ניתן ללמוד איך לעוף...
סולם נישא בידי אדם
חולף מעבר חלון המשקיף לים
נראה לפתע כלהק ציפורים נודד
שאפילו לא עוצר כאן.
|
מולי אסלה. שקט.
היא מגיחה מאחוריי.
מבקשת לדעת איך זה
|
כותב אותך אל בין דפים אלה.
מעניק לך גוון שחור
דק
וצלם אותיות.
|
חריצים חריצים ,
כמו לבלובים של קיץ
|
אוכלת גזר מתוך קופסת
ירקות מפלסטיק.
מבט בלום
בעינייך אני שונא אותך
עכשיו.
|
|
|
לזה שמאשר
היקר-
אנחנו מבקשים
שתפרסם את
השטויות של עמוס
כי כל העסק הזה
עם האובססיה
החדשה שלו
להתפרסם כאן -
מעכב לנו את
ההצאה לאור של
הספר החדש לו.
בכבוד רב
ספריית הפועלים
הלחוצים. |
|
