|
יש לה חרא של שירים
על חיים קצת מוזרים
ואובססיית חרוזים
שהורסים ומרגיזים.
קוקאין היא כבר הסניפה
ועכשיו תקועה בספליפה
אחרי גמילה קשה
היא עברה ללעיסה
נגמלה מנובלס כבר
ועברה לגור בכפר
אבל יש לה גם תחביב
מתעבת את אביב.
היא ברחה לבית השנטי
ופגשה בחור רומנטי
שחיבק חזק חזק
ובסוף אותה חנק
אז שלחה אותו לים
והוא לא חזר משם.
מחפשת היא אחת/אחד
שיהיה קצת מיוחד
ינגן לה על גיטרה
כי היא כל היום רק שרה
היא חושבת רק כחול
היא אוהבת לאכול
ועכשיו היא קצת מסטולה
מקווה שתסלחו לה.
אני תוהה לעיתים
מה עושים המתים...
|
עלינו לדירה שלה
אין מה לומר- ממש כלה!
על המיטה היא נשכבה
עשינו יחד אהבה...
|
קופצת ראש אל תוך בריכה,
בריכת האשליות.
הכל נראה כל כך וורוד,
שווה פתאום לחיות.
שמיים מכסים בפוך
של אושר ותקווה,
שמחה עוטפת את ליבי,
אני ממש שלווה...
|
אלפי פילים מרחפים בתוך שמיים ורדרדים
ומתחתם שבעה עצים של אושר ותקווה עומדים
במקום "שלום" ו"מה נשמע" נותנים חיבוק גדול וחם
וזאת תחושה כה מדהימה, היא תישאר לי לעולם.
|
הוא אהב אותה מאוד, גם את הצבע הוורוד
אבל פחד שהיא תכעס, ושמר את זה בסוד
בגיל 26 החליטו בני הזוג להתחתן
ואחרי שנה נולד להם גם 4 קילו בן...
|
נערה עם עיניים שקופות
אני חושבת עליה מחשבות עייפות
והולכת לשכב לי בצל
תחת ירח עצל, מתנצל
|
שמיים זרועים כוכבים זוהרים
אנחנו תחתם, כבר לא מסתתרים
בתוך שק שינה עושים אהבה
אתה קצת חושש ואני עצובה
|
נמאס לי מהכל
רוצה פשוט ליפול
עולם חסר תקווה
אני כה עצובה
|
אני שוב סוגרת מעגלים של כלום
בעולם דפוק, בעולם עקום
מנסה להיבלע בתוך ההמון
להיות כמו כולם, להסוות שיגעון
|
-תעזור לי! אני לא מוצאת את עצמי
בתוך החושך הזה כבר שכחתי את שמי...
כי ליבי התרסק לו אל תוך תהומות
וראשי התמלא מחשבות איומות.
|
כל כך קר לי עכשיו ועצוב
כמו ציפור, כלואה לי בכלוב
רוצה לצאת לחופשי, אל הדרור
ולנשום שוב אוויר מלא אור.
|
ואין מי שישים לב
ואין מי שיקשיב
הבכי שוב חוזר אליי
אצלי הוא מן מוטיב
והרגשה של עומס
מעיקה עליי כל כך
פיצוץ הולך ומתקרב
זה כבר דבר מוכח.
|
אבודה בעולם ששונא להקשיב.
|
|
|
כשחם אז חם.
חשבנו שתרצו
לדעת.
האנציקלופדיה
בליטניקה |
|
