|
פלפלת אדומה היא סתם מישהי, שלא בא לה לציין שם
מדוייק, או גיל מדוייק, או מקום מגורים מדוייק.
הרי לא חייבים לחשוף את עצמך פה, נכון?
היא רק מקווה שתהנו מהיצירות, תגיבו, תנו
ביקורת-טובה או רעה.
ושתמשיכו ליצור...תמיד
פה זה מדינת ישראל, וזה לא ארה"ב. פה זה עניין של רכבת,
אוטובוס, חוגר, כמה שעות ואת אצלו.
גיאוגרפיה דפוקה.
גם הקרוב נראה רחוק ומה שנראה עם רחוק, היום הוא, באופן
אירוני, כ"כ קרוב.
|
הפעם היחידה שהמשאלה שלי דווקא כן התגשמה היתה בשנה שעברה.
אני לא בטוחה אם עזרתי לה להתגשם או שזה פשוט קרה, אבל מה
שבטוח זה שהשנה השקעתי המון מחשבה בזה.
|
"הוא הלך חמודה, כן מותק, אל תסתכלי על הטלפון שם או על הכביש,
זה לא איזה סרט דביק
וטיפשי, אלו החיים שלך" התעקש הקול להרגיז אותה ולהקשות.
למרות שהיא הרגישה שהיא עומדת לבכות היא גררה את עצמה לחדר,
שוב לקרוא את הכרטיסיות
האלו של ההיסטוריה.
|
|
|
פצצות לגבות
רסיסים לריסים
אווירונים
לבניינים
זאטוטה
פסיכודלית
מצהירה ססמאות
כנף ערסיות
בשנית, עם קצת
פלפל ניו-יורקי. |
|
