|
1981 היא נולדה. היא לא אומרת מה גילה חושבת שעדיף
שתחשבו לבד את המחשבות שלכם היא גם מספרת שכשנולדה
הייתה ללא שם, וכך נשארה וזמן מה נקראה בפשטות -
הילדה.
לכל המדוכדכים מכורים, הכואבים, העצובים וגם השמחים
המאושרים ואלה שהעיפו את העצב מזמן והם בעיניין.
הנה, כתבתי. תקראו.
אימא אומרת שגם היא מרגישה ככה לפעמים, שגם היא רוצה לקום
וללכת ולעזוב את הכול. היא אומרת שצריך להמשיך למרות שלפעמים
זה קשה. ואני כל כך התביישתי כשגלי מצאה את מה שכתבתי והדבר
האחרון שציפיתי שתעשה זה לצחוק, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
גלי חטפה לי את המחברת מה
|
אהבה גדולה באמת. אכזרי זה היה וקורע לב, אפילו אני כמעט
בכיתי.
|
היום כבר אי אפשר להזדיין. או שמזיינים אותך או שאת מזיינת
מישהו. היום לא מזדיינים. הבבואה שלך ברשתית שלי, בתוך הטריפ
המטורף הזה ביחד, יפה בשביל פגישה ראשונה, לא ? איך התאהבתי
בך, כל השבוע חשבתי עליך, רציתי אותך לידי.
|
מוזיקה מעיפה אותנו למקומות רחוקים, מחזירה בזמן.
|
זכרונות קטנים מרוחקים
בשכיבה על הצד הם צפים,
מנסה לחבר חוטים קטנים, סיפורים
לאריג ענק וצבעוני
|
היום התחלתי לפתוח את ליבי
היום זעזעתי את מה שקברתי בתוכי
לפעמים לא מרגישה דבר,
מתרגמת רגש למחשבה
|
אני כותבת שוב
צלולה ומתונה
אני אוהבת ששליו לי
וכך סתם אני רגועה
|
חיים קשים. מה אתה רוצה שאני אומר... הנה אמרתי לך את האמת.
זאת האמת שלי ואתה לא ממש מאמין. אני שונאת את עצמי. אני שונאת
את החיים. אני אומרת לך - זה מפחיד אותי, אל תחשוב שזה קל. אף
פעם לא אמרתי את זה ככה.
|
את מבינה , זה לא הקטע - לא זה לא זה, עזבי את זה שבבוקר אין
לי חשק לצאת מהמיטה, זה לא זה, נו את לא מבינה... אני חושבת
שהבנתי את הקטע, אני לא רוצה להמשיך ככה אבל אני לא רואה
ברירה.
|
אנשים מצליחים ובוחרים להיות חברים וטובים ונחמדים ומעמידי
פנים. אתה בוחר שלא. אז אין לך מי שיאהב. תוציא את כל הרעל
שלך. תקיא הכול עכשיו. תהיה נקי. תהיה בשליטה. הגוף שלך זה
אתה, זה הכוח שלך בגוף ובנפש. אז תקיא.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
החיים זה כמו
חיים, רק צריך
להוסיף "ה"
בהתחלה...
- שולה דץ -
אשתו של בעלה. |
|
