[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 91761849 91761849

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אבא ואמא שלי סיפרו תמיד איך ברווקות הם היו נוסעים לטייל,
מבריזים מבית-ספר ומריצים דחקות בשכונה בטבריה.
והנה אני - 18 שנה אחרי ... ואני אמור להתמודד עם זה.

"זה...אתה עשית?" כן, ענה האל בגאווה מה, היו לי כמה דקות
ספייר ביום השלישי של הבריאה, ופתאום באה לי המוזה, וזה מה
שיצא. איך זה? חשבתי עליך כעשיתי את זה. נו מה ת'אומר?
שאל אלוהים בהתלהבות של ילד בן 4.
"זה...נחמד..." מלמלתי.

אני שוכב במיטה - האור שחודר מהתריסים מסנוור אותי , במין מבט
מנומנם אני מביט אל האור .
אני אוהב את זה - שהכל אפלולי בהיר . כשאתה לא רואה כלום והכל
בוהק לך בעיניים - במין מבט מטושטש וכיפי שכזה - אחרי לילה
חלומי שכזה, מחובקים.

היא היתה יושבת כל ערב ומחכה ליד הטלפון.
כל בוקר היא היתה הולכת לעבודה,נתקעת בפקקים, אוכלת עיסקית. כל
מה שבני אדם רגילים עושים - אבל בערב,מהרגע שהגיעה הביתה היא
היתה מוריד מעליה את המסכה של הבנאדם, נושמת אוויר, זורקת את
החליפה של העבודה

היפרדות
תשתה את זה, היא אומרת לי.
בכוס יש נוזל שחור עם יצורים קטנים, שדונים, ששוחים בו.
זה בשבילך, אני הכנתי... היא מסתכלת לי בעיניים, במבט מחייך.
אני חייב?




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
מגרפה, ג'ירפה,
ג'ינג'ית,
סמים.







ב"ה, מחזיר
בתשובה, מונה
חלק מהסיבות
לחזרה בתשובה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 1624. בבמה מאז 20/1/01 15:09

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפיטר פן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה