[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פטל כחול
אני תוהה מה אתם חושבים עליי


אל היצירות בבמה האהובות על פטל כחולאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי פטל כחולאל היוצרים המעריכים את פטל כחול
אומרים שאני מוזרה,
כשחזרתי מבית הספר יום אחד
אדם עמד על גג ותיקן אותו בפטיש
דפק בפטיש שוב ושוב בקצב אחיד
האדם אמר לי שאני פארנואידית
במורס קוד
עם הפטיש


לפעמים כשאני חושבת שאני ממש לבד, אני עושה קולות
מצחיקים מהפה ומרגישה שאני אותה ילדה שפחדה מכיתה
א', והכי אהבה לישון עם סבתא במיטה ואכלה ספגטי עם
הידיים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"תגידי מילה, שרמוטה אחת, ואני שובר לך ת'פרצוף על הקיר, נשבע
לך."
סבא תמיד ידע להתבטא בבהירות מעוררת קנאה.
כנה כמו זבוב על גופה.

בובות. בובות צבעוניות יצאו מבין שתי ידיי כאילו היום שם
תמיד.
פיסלתי במיומנות ובהנאה. עמלתי על הראשונה, ובמלאכת מחשבת
התקנתי לה ידיים קטנטנות וורדרדות, חולצה לבנה עם לב אדום
במרכזה, שיער שחור וקוצני, וחיוך קטן.

הכאב, מפלס את דרכו בוושת שלי. חזק וקר כמו מוט ברזל. ברזל מלא
חלודה משימוש יתר. שוב אני דוחפת אותו חזק לגרוני משתהה בעונג
שהוא מסב לי כשהוא עובר את הסרעפת

אני עומדת מול המראה, אחרי ששיקרתי לך ומנסה להבחין במשהו.
דפיקות לב מואצות, זיעה קרה שמטפטפת בעורפי, אני זוכרת כשלשקר
היה כל כך כיף.

כשהוא נותן לי את העודף, אני סופרת אותו, כי סבתא אומרת
שמוכרים מרמים ילדים קטנים ושתמיד צריכים לספור את העודף.

עכשיו היא מקיאה, אני שומע את הגניחות והנשימות עד לחדר האוכל,
מוזג לי עוד כוס יין, תוהה אם קווצת שיער ארוכה ורכה מצאה את
דרכה לאסלה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
היא הרגישה כמו ילדה
שם על הרצפה
בכביש שמוביל למשרד הגדול המפואר שלה
היא לבושה כמו מבוגרת
ופוחדת לישון כשאין אור

בין רגליי תמצא את שאגת העוד לא
העוד קצת
העוד מעט

מבעד לטי שטו ש הכדורים
אני מבחינה
במחשבות העבר המדויקות
שלי
קוביות קרח צפות במרק סמיך ורותח של סרוטונין

ואז
הכינים הגוססות רוקדות
בין שערותיי
מחול עתיק בשפת סימנים אחרת
לפעמים אני מרגישה אותן מלטפות את הקרקפת שלי

אני רוצה לראות איתך סרט צרפתי
על מזדיינים אחרי יין
שהתחת של השחקנית יעמיד לך
בשבילי
אבל שתשכיח את זה ממני
בגניחה

אולי
אם רק
אמצוץ
מספיק

טוב

לאט לאט

אני נרטבת
מהיובש
שלך

כבישים סלולים מזיינים את הארץ

הגוססת
לאורכה ולרוחבה

כמה מהר שכחתאותי

אחד אתם
זכרון שלי
המחוק

ואתה

אני שומעת תקתוק של שעון דמיוני עובר על נשימותיי כמתבדח
הרי מה עוד נותר לעשות כשהמיטה מסרבת להכיל את שנתי
כשהלילה כבר עייף משתיקותיי

יש לי כתם דם על הסדין. לא בשביל השיר הזה הוא שם.

אתה

תקבור אותו בתוכי עכשיו
כן
ככה

אני שולפת
בטלפיים מושחזות ומביטה
מלוא החופן אני בולעת אותך בשנית
במבט אשם וגדול ותינוקי

הבחור שאנס
אותי
עושה סרטי פורנו עכשיו בחורות עם שדיים גדולים מחכות לשלו
על הפנים
שלהן


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
איך אני לא מעייפת את עצמי למצב של תנועה מתמדת?

המשקל עוזב את הגוף ומתגבש חזרה בחלל ביני ובינו, נקודת הכובד
מושכת אותנו פנימה מהטבור ונעה במעגלי חום החוצה. האוויר הופך
לח, מורגש בעובי החם שלו, שמיכה ענקית של לא כלום עוטפת אותנו.

לעצום עיניים. להזכר. חייב להיות משהו אנושי שייצא ממני ברגעים
האלה.
משהו אמפטי, רגיש, מי יודע? אולי אני אפילו אגרום למישהו
לבכות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כשהפסקת לאהוב אני התחלתי
לבקבק את כל טיפות הזיעה שהשארת על גופי. אולי אם אשתה אשכח
כמה נהדר היית.




מה קדם למה-
הסלוגן או הבמה?


תרומה לבמה





יוצר מס' 59645. בבמה מאז 20/2/06 15:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפטל כחול
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה