|
דף חדש. דפיוצר חדש.
לא אפרסם פה יותר.
מי שזה חשוב לו ימצא אותי.
אני לא אקשה בכלל.
if you can climb human stairs
and you mustn't
get your shoes dirty
on your way.
|
נכנס איש אל אוויר העולם
מאווירה טובה לאוויר מזוהם
תמיד היה חכם, מעולם לא ילד תם.
|
אינני יודעת
על מה להתנצל
שוב אתה נכנס לחיי
ודורש ממני להתקפל.
|
אל תצעק
ואל תתרגז
ואל תפחד
הייה שקט ואוהב
אני פה.
|
ואתה תפגוש אותה
קטנטונות. קטנה עליי
כמוני אין יותר
וממני נגמר
|
זה היה משחק מכור,
כבר ידעתי את הסוף
אני נכנסת, יוצאת,
ואז חוזרת לעוד.
|
נושכת באוזן לשלום
את המקום
שהרעיל אותי מבפנים.
|
אני שונאת אותך.
בלי יומרות, בכנות.
ולא מבחירה.
|
והיא תגיד שיש לך
כאב חדש לא לומר לי בפנים.
תצביע על כותרת
הבועלת מילה אחת
|
ילדה שחורה מטאטא
יושבת מולי שמאלה
|
אז שיחה במטבח
מתקנת הכל
כבר לא נהרס היום
כבר לא נהרס הכל
|
כולם טיפשים ואני חולה.
חולה במקום הכי חשוב
|
על הגוף נחרט טאטו באש: "ובפסוקו של יום, הכל מבחירה..."
צרחות ייסורים נשמעות משני החדרים
המלקחיים מתהדקים,
עתה גם הגוף גם הנפש מתענים
|
יש ימים שאין להם מקום
שצריך לבחור את המילים
מאחורי דלת שלא נועלים
יש מקום רק בין הדפים
אולי אישן בין הדפים.
|
למה אדבר
אם הוא לא ישמע
למה אהיה
אם הוא לא אתי
למה ילחץ לי בבטן
וימחצו למוות כל הפרפרים
|
איזה מקום מטופש העולם
עד מתי ימשיכו אנשים
לשרוף את הגשרים של עצמם
|
איך יכולת לא לראות
שסופות עננים מתנדנדות
הן באמת לא אשמתי
איך הן יכולות
|
קחי את הטלפון
שלי בינתיים,
משורבט על ספק נייר קרוע
ספק פיסה מהשמיים
|
פולמוס ביד בדידות.
מחשבה קודרת
מזדנבת אחר חברתה
|
מתעניינת בשדים שלי
לא יודעת מה היא עושה....
|
ואני בכלל בוכה
כבר על משהו אחר.
מזכירה לעצמי, כי לב שבור
כבר לא יכול להישבר.
|
תנגן את השיר המעקצץ
אני אמצא את המכתבים
נתאבד ביחד
בגשם מטאורים
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
