|
אני ניגשת לתנור ופותחת את הגז ועוד לפני שאני מספיקה להדליק
אותו הוא מסמן לי לבוא. אני שואפת עשן סמיך, והוא מקציב לי עוד
חיוך מלא סיפוק. אני מחזירה לו אחד בול כזה, פתאום אני יכולה
להגיד לו כל-כך הרבה.
|
מבטים ריקים או מבטים עצובים
ממלאים חללים בחלקיקים קבועים
|
בין שני אנשים עשויים מקריסטל,
אם האחד יפול השני ישבר.
אולי בגלל זה אני כמעט ולא מנסה
רק רומזת
|
החלקים שלי מפוזרים על רצפת החדר,
דבק המגע יבש,
הזמן נעצר.
|
|
|
כל אחד צריך
בסוף למות
כל אחד צריך
בסוף למות
מתי סוף סוף אני
בכלל אמות???
מעריץ מתוסכל
מפסטיבל ערד |
|
