|
סיפרתי על השמש שחוצבת בכחול העמוק ושולחת להבות חמות וסוערות
וכשהיא הולכת לישון אז... היא לובשת פיזמה אדמדמה ואז... רק אז
היא מרשה שיסתכלו בה וכולם עומדים משתהים ומריעים ליופייה.
|
אחד מבוגר, מתנועע קלות, מביט באחרת מבוגרת, לא מחייך... תוהה,
חושב ולמה הם פה. 'מה הקשר?' הוא שואל, היא לא מעניינת וזה לא
מעניין. אבל הוא נשאר זמן כה רב, כי חבל לעזוב אחרי כל כך הרבה
זמן. ופעם הייתה כה יפה, גם קצת עכשיו. אבל כשהיא מדברת,
המילים כבר לא מעני
|
הלכה עם חלום ישן שהזמן יחזור, המשיכה בכביש שחור של אור. רוצה
להישאר מאחור, בעולם של פעם עם שיחות ארוכות מתחת לשמיכה,
לילות מוארים ורגעים מתמשכים. מעולם לא האמינה שתלווה את חייה
בדמעות בודדות, לא חשבה כי תכיר מקרוב את הריק, ללא חשיבות.
ענן לבן, ציפור משוטט
|
|
|
מונה- ליזה, עם
כל הכבוד, אני
מעדיף את העיבוד
מחשב שעשו
לתמונה שלך,
כשכל הבז'ז'ים
שלך בחוץ.
ליאו דה וינץ' |
|
