|
הגדת סיפורו של הדוור הצנוע, יליד אירלנד, שהיה לקדוש מעונה,
אותה מקריאים בכל פעם שחוגגים את חגו. אדם אשר ידע לתעל את
חסרונותיו האישיים ליתרונות שהועילו לאנושות כולה. סיפור שהיה
כך היה.
|
הופך לספוג
נמעך, רך, מתמלא
עד שאין עוד מקום
ואז זה יוצא
|
אני כל כך רעב
ואיך אמרת לי לא להיעלב
"אבל זה ממש לא מספיק רק להתאהב"
ואני אין לי שיניים חדות
אז אני בולע חתיכות שלמות
|
לו רק ידעתי להלחין
הייתי עושה לך מנגינה
|
במדינה כל כך חמה
יש מלא אנשים מסריחים
במדינה כל כך חמה
גם הפירות הטובים ביותר
מרקיבים
|
נשען על ציר הזמן
מוחק ציורים מקיר שאולי יהיה שוב לבן
הרי כל פרח היה פעם ניצן
|
נשפך
זורם החוצה
יש לו הרבה עיניים אבל הוא לא רואה כלום
|
אהבה, פופ, מהירות, שורה תחתונה. האמת הקרה.
|
סוכריה שלי שעמדה בחוץ
עדיין דביקה
נעל כדורסל קטנה
שעדיין מתאימה
אני חושבת שאת יודעת שאני רושם את כל הדברים
|
אני אוהב כשאת מספרת לי את החלומות שלך
אפילו כשאני ממש רע בהם
וכשאת שרה בטלפון
|
לא תמיד אני כזה
רוב הזמן אני לא אחד שזוכה
ולא תמיד אני בוכה
רק מאז שאת חלק ממני
|
תראי שמאוחר, למיטה תכנסי
את כל השמיכה לעצמך תקחי
כמה שהיה כיף לכולם
ביומולדת שלי
|
דמעות של ילדות
שהולכת ואובדת
דמעות של חוסר וודאות
רוצה לחבק את הגננת
רוצה שמיים שתמיד תכלת
רוצה לשכוח מהעולם
ליפול, לעוף, להשתגע
|
ואני סומך על עצמי
אחרי הרבה זמן
שלא אאכזב את עצמי
עכשיו אני מוכן
|
אחרי פרץ של כוחנות
וחלוציות יהירה
כבר לא אהוד כמו פעם
אבל עדיין מזלזל בקבוצה
|
הייתי רוצה לתלוש אותו, את הלב, החוצה, לקרוע את האמצע שלו עם
הידיים ואז למצוא שם רק עליות, וחדרים, ועורקים כליליים, והמון
דם, וזהו. שומדבר אחר שלא יהיה שם, בלב.
אז הייתי מסתכל לתוך החזה שלי, ורואה שם חור ענק. ואז יתחיל
ממש לכאוב לי. בחזה, לא בלב. בעצם, במ
|
|
|
עשיתי שלישייה
עם שבי ובץ (היה
נהדר)
מה? |
|
