|
אדם הולך בשביל,
והשביל בין השדות,
והשדות בוערים.
|
כחול הים
וכחול החול.
שמש רובצת על המים
וכתומים פירותיה לקטוף.
|
אני שונא כאשר הציפורים מתבלבלות בין חמש בערב לחמש בבוקר
ומחליטות
ללא כל התייעצות
|
כתבתי שירה
אך היא לא הייתה יפה.
עת נשמט הדף
הבליח בי ניצוץ:
|
שמש לו מעץ
כוכבים הם מאפר;
הירח מה יקר.
|
ושבו בנים אל גבולם
ושפתיים לחשו אל הכותל
שלוליות של שנאה רתוחה
ובורות של ייאוש ושל חוסר
|
שוב ארים האגודל
אלחש תפילה לקצת מזל
והרוח עונדה מנשבת.
|
אסור לקטוף את הפרחים
האדומים כנוזל החיים השני
ושלא מושקים עם מים
|
והנה עוד רכבת עוצרת
וקולות חריקת הבלמים חודרים
את אוזני הרדומים
|
לקראת סופו של טקס יום הזיכרון הקרוב תתנגן שירת ה"תקווה".
הפעם, רק הפעם, נסו לא לשיר.
|
|
|
נכנסנו הבייתה
אחרי ארוחת הערב
עם אנשי הניהול
של החברה, ואיך
שאנחנו מדליקים
את האור אנחנו
רואים עשרה
נערים בני 14
יושבים מול
הטלוויזיה,
צופים בסרט כחול
ומאוננים.
זה נוער זה? |
|
