|
 החוכמה היא לא ללכת בשביל.
אלא ללכת במקום שאין בו שביל,
ולהשאיר אחריך עקבות.
מוזמנים לעקוב אחרי אל תוך עולם שלם שבניתי לעצמי בעזרת השילוב
המנצח של דמיון ומילים. |
http://www.israblog.co.il/64151
 219728057 פזפז
אין לה אף אחד
חוץ מהחבר הכי טוב שלה
החושך שהולך איתה
יד ביד אל תוך עולם ללא חיוך
|
מי היה מאמין שאפשר להגשים
חלום של גן עדן עלי אדמות
אבל גם בגן עדן יש נחשים
ובכל פינה ממתינות סכנות
|
בשמלה לבנה שטוותה לעצמה
מחוטים של הרס עצמי
היא רוקדת כמו שבוית מלחמה
מדיכאון אחד לשני
|
ושוב אותה טעות חוזרת
ואני מתעקשת לא ללמוד
ושוב אתה אומר לי לכי
ואני רק רוצה עוד
|
וזה זה,
וזה שלנו,
וזה תמיד ישאר.
|
חיוך חטוף עולה על שפתיים
שחושקות בלשון רחוקה
אני נזכרת לרגע ועוצמת עיניים
וגומעת את אותה נשיקה
|
כשנגמרים הכוחות
ויש רע במקום טוב
היא עוזבת הכל
ומתחילה שוב לכתוב . . .
|
בין ארבע קירות, בלי שום מטרות
יושבת בשקט, שומרת סודות
רוקמת חלום בצבע אדום
אני שמה לכל זה סוף כבר היום
|
המציאות כבר עולה על כל דמיון
וברור לי שהכל כבר נגמר
והרגש הפסיד במלחמה עם ההיגיון
אבל במקום להמשיך, אני תקועה בעבר
|
שוב בורחת
לא מסתכלת לאחור
|
שתי חתיכות כל כך שונות בצורה שלהן...
כל אחת בעלת תכונות שייחודיות רק לה.
האחת מעוגלת בצדדים כלפי חוץ,
השנייה מעוגלת בצדדים כלפי פנים.
|
|
|
אם אני נתמך
סעד, אני יכול
בחינם? או שאני
גם צריך לשלוח
את הלחם? |
|
