|
מחשבות עוברות לה בראש
היא לא בטוחה אם הן ראויות להיכתב בכלל
תמיד החלום שלה היה לכתוב
היא כבר למדה שחלומות לא מתגשמים
"את מכירה הומואים?" אלון שאל אותי בצורה הכי ישירה שיכל
"כן..." עניתי בהיסוס "אני חושבת."
אף פעם לא פגשתי ילד בכיתה ג' ששואל שאלות כאלה. בחיי, מאיפה
הוא יודע מה זה בכלל? אני לא ידעתי איך תינוקות באים לעולם עד
כיתה ד'.
|
"ילדים טובים", הוא לוחש לה כשהשניים יוצאים מהאוהל ומשאירים
אותם לבד, לאור הרמזים העבים שהוא השאיר להם, לה, לעולם.
היא שוכבת שם, דרוכה כמו קפיץ, רועדת, ספק מקור ספק
מהתרגשות...
|
מסתכלת עלייך
ילדה קטנה. עצובה
ורוצה להגיד לך שזה בסדר
זה בסדר להיות עצובים, כי רע
זה בסדר לבכות, כי עצוב
|
כמה שזה מוזר, את שינית לי את החיים אפשר להגיד בעצם שהרסת לי
אותם, לפחות ככה חשבתי והרגשתי אז. עכשיו אני מסתכלת על
האירועים האלה בצורה שונה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאני הולך
לזונה זה עולה
לי 150 שקל:
כלומר, שאם אני
עושה ביד אני
חוסך 150 שקל.
עשיתי חשבון
שבחודש האחרון
חסכתי בדרך זו
כ-3000 שקל!
בקצב הזה אוכל
תוך שנה לקנות
לי אוטו קטן... |
|
