|
מחשבות עוברות לה בראש
היא לא בטוחה אם הן ראויות להיכתב בכלל
תמיד החלום שלה היה לכתוב
היא כבר למדה שחלומות לא מתגשמים
"את מכירה הומואים?" אלון שאל אותי בצורה הכי ישירה שיכל
"כן..." עניתי בהיסוס "אני חושבת."
אף פעם לא פגשתי ילד בכיתה ג' ששואל שאלות כאלה. בחיי, מאיפה
הוא יודע מה זה בכלל? אני לא ידעתי איך תינוקות באים לעולם עד
כיתה ד'.
|
"ילדים טובים", הוא לוחש לה כשהשניים יוצאים מהאוהל ומשאירים
אותם לבד, לאור הרמזים העבים שהוא השאיר להם, לה, לעולם.
היא שוכבת שם, דרוכה כמו קפיץ, רועדת, ספק מקור ספק
מהתרגשות...
|
מסתכלת עלייך
ילדה קטנה. עצובה
ורוצה להגיד לך שזה בסדר
זה בסדר להיות עצובים, כי רע
זה בסדר לבכות, כי עצוב
|
כמה שזה מוזר, את שינית לי את החיים אפשר להגיד בעצם שהרסת לי
אותם, לפחות ככה חשבתי והרגשתי אז. עכשיו אני מסתכלת על
האירועים האלה בצורה שונה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
יצא לי לפגוש את
הקופירייטר של
אלוהים, אמרתי
לו בונא יא
קופירייטר של
אלוהים למה לא
עשיתם קמפיין
נורמלי לאידס?
בכל זאת עופרה
חזה, מג'יק
ג'ונסון, רוק
האדסון, פרדי
מרקורי, גרהם
צ'פמן, בצ מפרפר
נחמד, לא חבל?
הוא שתק וחייך
חיוך מחשיד,
עכשיו אני מחכה
לתוצאות ועדיין
לא מסכים עם
הדרך.
חבר שלום במילים
אחרונות של
ביקורת. |
|
