|
כותב דברים כדי לדבר עם עצמי או כדי להגיע לזיכוך.
לא כתבתי כבר שנים. ביקורתי מדי.
הרגשתי צורך להוריד את המעיל השחור הארוך (שהיום כולם כבר
לובשים אותו, ואם יש מישהו שאתה לא רוצה שילבש את אותו המעיל
שאתה לובש, זה כולם, והוא כן לובש אותו),
|
טיפות קטנות עם זנבות ארוכים מהתקרה
קירות צהובים וחדר גבוה בלי רהיטים
רצפה מלאה כתמים עם חורים בגודל של אנשים
והשמיים מלמעלה צועקים, לוחשים, מלטפים
|
סתם עוד סיפור שהוא מתאהב בה והיא משחקת בו.
רק שזאת השמש וזה הירח...
|
כשתבואי אלי תלבשי שמלה מקושטת בתותים
כשתבואי אלי אניח את העט וארים את ראשי
כשתבואי אלי תפסיקי לחייך ורק תרגישי
את כוונותי הדחופות אלייך
|
הלב שמונח על השולחן עדיין פועם
הוא פולט החוצה חלב אהבה, משתעל שדי אישה ונחנק חדירה שהעתיקה
את הנשימה הרחק מהגוף שלו
|
זאת לא אהבה. זה מה שנשאר לי לתת ולקבל ממך.
אבל גם מזה אפשר לבכות מאושר.
|
ביום שמשקל הדיו שנשפך מהעט אל הנייר יהיה שווה למשקל הדם
שנשפך מהלב אל הרצפה
אוכל ללכת לישון בפרצוף אדיש ולמות מרוב שלווה
|
אני רוצה להירדם ולהתעורר שמח ושקט.
אומרים שזה כיף למות בשינה.
|
היא לא תכביר במילים
היא תראה את היופי שבי ולא תרצה אותו לעצמה
היא תמשוך ותדחוף אבל לא תקפוץ לתוך העגלה
היא תשב בארמונה, עם מגרעותיה מסביבה ולא תתן לי לאהוב אותה
כמו שהיא.
|
צחוק צחוק, הנה באה פיה קסומה, היא סוגרת את עיניה וטיפות דבש
נסחטות מתחת לעפעפיה.
|
30/7/03 22:15, קו 1, אלנבי-> קריית שרת, מפוצץ אנשים:
|
כן, זהו שדה קטל אהבתנו. אהבות שהיו ואינן.
|
נורא שורף לי כשאני בוכה, הדמעות כל כך סמיכות, זה כמו לדמם
מהעיניים.
זה גם לא כל כך קל כמו פעם, זה לא זורם, זה נסחט, טיפות
אחרונות בקושי יוצאות.
הייתי רוצה שיבואו ויגעו בדף שלי אנשים עם אהבה
שילטפו אותו עד שהוא יהיה חם ואז אצמיד אותו אל הפנים שלי
ולמרות
|
I'd love to shine like this forever
But time will turn my pages
Thin my plot, make me rot.
|
אני מדבר על אהבה. דתי האמיתית. כי גיליתי שלה אני סוגד יותר
מכל.
|
חוזר מתל אביב אחרי לילה כלום עם קצת רוח בתחילת אפריל
טרמפ לנרקומנית מלוד עד לראשון, גרם לי להרגיש יותר רע
הסעתי אותה עד הבית, היא הציאה לי לעלות למנה, אמרתי, כמו ילד
טוב, בחצי חיוך חצי אדישות, לא, תודה.
|
אני רוצה להתמסטל עד שכרון חושים עכשיו, אני רוצה עכשיו ערפול,
איזה אושר זמני, חם ומזמין כזה, כמעט אינטימי. אני תיכב אבכה,
אני רוצה סם הרבה יותר טבעי, בדמות אישה רטובה וחמה שעם שפתיים
תחבק אותי אלייה, ואני רק ארצה אליה.
|
השעה 22:13, חמש שעות אחרי שיצאתי מהבסיס, יושב בבית על חצי
א', מדליק סיגריה, מחשב וקומקום, ושורף זמן.
|
שני קילופים בדירה שכורה ברמת-גן
מרפסת, זוהמה, ורידים פתוחים וחדרי לב שדוחפים ודוחפים את כל
האהבה שלי לחיים
|
איזה מזל שיש לנו את המכנה המשותף הנמוך ביותר כדי ליפול אליו.
|
אוסף של אלמנטים כימיים בתוך הקופסא שלי גורם לי לאהוב את עצמי
כל כך.
|
טוב אז אני מחכה , אני עולה, אני מתיישב... המדים כל כך לא
נוחים, גם אחרי כל הזמן הזה... אני מסתכל עליה ואני מרחם על
עצמי, על המחשבות המגוחכות שלי.
|
אני קם בבוקר מוכן אבל אין לי לאן.
|
אני לא יודע איך קוראים לך, אין לי מושג למה את מזייפת ככה
בשביל כסף, וכמה מגעיל כל מה שאת עושה, אבל הנה הבליטה גדלה...
|
אני מתעורר מחלומות פורנוגרפיים עם הרבה דחף.
אז אני נמרח על המיטה בחמימות מתוקה ולא ממש רוצה להתעורר.
להתעורר זה לוותר על התענוג הזה.
|
מה שמצחיק זה שגם אני פעם עישנתי. וזה אף פעם לא הפריע לי, עשן
יד שניה כלומר. אבל הוא מעשן כל הזמן ורק בחלון. וכל הזמן הריח
הזה ממרר את האוויר
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
אני פה עוד מאז
שקראו לדפיוצר
דפאישי.
צרצר, מחזיק
מעצמו וותיק. |
|