|
לפני יומיים, 34 - חלמתי
רוסיה עירומה על ארבע
אני מעליה גחנתי
|
במקום בו אמור היה עופר להיות
שוכב חודרי מוסווה בעלי זית
כשאנחנו פה מסתתרים כמו חיות
עופר בגימלים בבית
|
אני רוצה לאהוב אותך
בשפה אחרת
אני רוצה לאהוב אותך
על הברכיים
|
מכל הנשים שמילאו את חיי
נשאר רגש קר, אפלולי למדי
אפילו בימים החמים של עכשיו
של היום
אפילו בהזיה, בחלום - בסוג של כתום
קור כזה שרק מומיה יודעת לכבות
כשג'ורג' מסיח את דעתך או כשנותנים פקודות
|
דמעה סרבנית זוחלת החוצה
אל אדן העפעף
ומתיישבת
רוצה לקפוץ אך הנפילה ארוכה
|
גם כשמואר חשוך
אז מה זה משנה
אני גם ככה תמיד
כותב כמו עיוור
|
השעה מאוחרת
הטלוויזיה לא משדרת שום דבר מעניין
הייתי מדליק עוד סיגריה
אבל אני לא מעשן
|
אהבתי לאחור נשענת
עם הסכנה היא מתלוצצת
מטפסת ועולה אל שובר הגלים
מנערת מים ספוגי תלתלים
|
אני רוצה להתנתק מהכל
אבל אני עושה את כל המאמצים
להישאר מחובר
אני רוצה לומר לך לא
|
ואנחנו רצים
רק בשביל להישאר במקום
ועוצמים עיניים
להתעורר מחלום
|
אורות ניאון והלוגן מתייעפים במריחות אופיינית אל העבר
דרך קירות חלונות והשתקפות אקראית
|
מתוך הגשם נשלחת צרחה איומה
היא מפלחת דרכה בין הטיפות
שמצידן נרתעות וניתזות באימה
מתרחקות, בורחות
|
יש קולות
הם מרחפים סביבי
אתם אומרים
שאני לא משוגע
|
מחיוכה המסתורי עולה מיניות
וזוג עיניה הנוצצות כפיוט
מרמז על תשוקה מאופקת
|
זה יכול להיות שיר
זו יכולה להיות נובלה
זה יכול להיות רומן
זו יכולה להיות הבת הקטינה של השכן
|
המבט המהפנט, השפתיים הדקות
האף הקטן החמוד
היופי המדהים באמת, הלחיים הסמוקות
השיער האסוף בגומיה
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
כשכתוב שם "שלח
לחמך", לאן
בדיוק שולחים
אותו? זה בגט או
לחם שחור?
זאת שהתמסטלה
קצת |
|
