|
הלוואות, כמה שהן מעצבנות,
ריביות הן צוברות,
והמינוס חוגג בחגיגיות
|
עוד ערב ירד על העיר
שקט, דממה שורר בעיר,
השקיעה צובעת את פניי באדום,
וכל תחושה גורמת למכאוב.
|
באת אליי בשלווה,
הרגעת אותי בנשיקה,
לא חששתי מפנייך לדקה.
|
|
|
אני לא בוכה,
אני סתם אלרגית
לעצב. |
|
