[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פרפר שחור
"אז לא מאוחר, תרים ת'ראש תראה פרפר
עף עד הירח..."


אל היוצרים המוערכים על ידי פרפר שחור
"אני מעשן רק כשאני צריך.
אף פעם לא יותר ממה שאני צריך.
אם היה לי כח הייתי קם וצועק.
בורח מתפרק אף פעם לא חוזר יותר.
מליון כדורים,
נותנים לי הרופאים.
שלא אצעק שלא אצחק,
שלא אתעורר יותר. זה משחק.
משחק מתוכנן היטב,
שלא כמו בחלומות אתה צריך לנוע. לנוע ומהר.
מאש הצלפים מאש המחשבות מאש החלומות.
אני בתוך הצינור.
עכשיו ארבע בבוקר,
מזיע מתחת שמיכת כותנה שחורה,
מסתכל על התיקרה העקומה.
הייתי רוצה לאהוב אותך.
בלי לחכות.
בלי הפסקות.
כאן ועכשיו בין ההריסות.
לקחת אותך איתי לתוך הצינור.
עכשיו מתחילה מוזיקה של מחלה.
מוזיקה של גהנום זה לא אושר.
זה סתם חיוורון.
אני לא אוהב שמפריעים לי להתרכז בחלומות שלי.
יגיע הסתיו יסלק ממני את כל הליכלוך.
והלילה,
אתה הולך לחלום את כל החלומות הכי יפים שיש.
החלומות שלנו זה הסיפור האמיתי.
עכשיו אני מושלם.
עכשיו אני לא זוכר שום דבר קטן,
אפילו לא פרט קטן.
ויש ויש ויש
ויש את כל הזמן שאפשר, שנשאר, חודש, חודשיים.
אולי שנה אולי יותר.
הכדור בתוך הדם,
אין כבר מחשבות,
אין כבר קולות,
יש רק אהבה בין ההריסות.
אני בתוך הצינורות.
כבר כמה ימים.
כבר כמה שבועות.
כמה שנים טובות.
אולי איבדתי כל תחושה,
חושב שאני עף אבל בעצם על הריצפה.
אז שותה את הגשם המלוח.
מסומם מהים, שיכור מהרוח.
אני בתוך הצינורות."
בתוך הצינורות\ אלג'יר


קטעים ישנים, מתקופות רחוקות
מעט חדשים, הם מסרבים להתגלות
אם תעמיקו, אולי תגלו יותר, ממה שזה נראה
אתם מוזמנים
להכנס
לעולם שלי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סופני
את יושבת בחדר, כבר אין לך דמעות בעיניים. מסתכלת על הדם זורם.
הדם האדום היפה שנוזל על עור ידך הלבנה מהפנט אותך. החתכים
העמוקים, שישאירו עליך סימן לנצח, מרתקים אותך. את מסתכלת
וחושבת, כמו תמיד, שרק כמה סנטימטרים ימינה יעשו את העבודה...

כבר כמה פעמים חיפשתי לי מקום שיהיה - שלי. שאוכל להיות בו
לבד. לבד באמת, לבד לגמרי. כי כמה שאני שונאת את זה ככה אני גם
אוהבת את זה.

חוזר לחדר, מקשיב למוזיקה שעיין מתנגנת ובוהה בחלון. הוא רואה
את הציפור מהחלום, היא שם - בחוץ. עפה לה שורקת...
צלצול באינטרקום.
דלת נפתחת.

התבגרות
הניצוץ, שהיה לה בעיניים
הוא רק השתקפות של האור
והשמש ששקעה בינתיים
לא הותירה לה כלום

התבגרות
הלכנו, גלי ואני, לאורכו של הרחוב הראשי. שתיקה שררה ביננו...
שתיקה של מועקה, של הזדהות, שתיקה של כאב.

אכן, בוקר שחור היה לה היום. כמו כל בוקר בערך. בוקר, צהריים,
ערב... שחורים. ימים, שבועות, חודשים - מין 15 שנים שחורות
כאלה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
מה המשמעות? מאיפה זה בא
לטוב או לרע
מה קורה שם, על פני האדמה

הרהור
ולא תמיד הכל ברור, ולא הכל מוחלט
ורק לי זה ככה? נדמה שאני לבד
ואף אחד לא מבין, אף אחד לא רוצה להבין

יום אחד תסתכל, בעיניים מפוכחות, על העולם...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
בעולם יש הרבה יותר מעצב
אז איך זה שאנחנו לא רואים את זה?
חבל, שאי אפשר פשוט להקיף את עצמנו בבועה ורודה
מלאה כל טוב ושמחה.

צניחה חופשית
הגוף נזרק בכל הכח כלפי מטה
הראש נחבט בקיר
מסתובב, מתגלגל, מתבלבל...

הרהור
חושבת
שהיא רוצה
להעלם
להגמר
אולי ככה
הסבל יפסק




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
יש לך כסף לבאר
שבע?

(גם אני רוצה
להיות סלוגן,
אבל לא יודע
איך)


תרומה לבמה





יוצר מס' 27839. בבמה מאז 3/11/03 14:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפרפר שחור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה