|
הלכתי ברחוב, פגשתי בחורה
אמרה לי בוא לדיקסי, אמרתי "לכי, בהמה"
בואי לערב במה,
בואי לערב במה,
בואי לערב במה,
בואי לערב במה
חייכתי ממרומי נקודת המבט של המחבר הכל-יכול והוספתי בטון
מתנצל: "סבבה. אבל אין לי עדיין רעיונות לעלילה. יש לך משהו?".
"עזוב אותך מעלילה, נמציא משהו תוך כדי. חוץ מזה, כבר יש לנו
פסקה וחצי" אמר האיש, שהתמלא פתאום חשיבות עצמית
|
הוא שתק, ורק הסתכל עלי במבט הדבילי הרגיל שלו ואני כמובן
ידעתי שכל שאיפותיו בחיים מסתכמות בליטופים, מאכלים וזיונים
ושבעצם, אלה גם שאיפותיי.
|
"אני מוכן להתפשר על כריזמה, אבל בשום אופן אני לא אקח נשמה עם
עודף אכפתיות. אני בדיוק לקראת בחינות הסימסטר ואני לא יכול
להרשות לעצמי לצאת מריכוז כל פעם שאיזה ילד פלסטיני בן 12 חוטף
כדור בראש מאש צה"ל". המוכר הנהן בהבנה.
|
תסלחו לי, רק רציתי לומר
שלום ולהתראות, לא אגיע מחר
אני עוזב כדי להיות,
להיות בנאדם חדש
|
אנחנו הבנים
אנחנו היפים
אנחנו הגיבורים
אנחנו הטהורים
אנחנו החיילים
אנחנו המתים
|
ילדי השמנת החמיצו
ונתקעו בתוך סיר החמאה
מנסים להתלות בדפנות החלקלקות
ונופלים שוב, עוד נחיתה רכה
|
לכל סיפור הוא אותה הכניס
ועכשיו גם שירים שלמים לה מקדיש
את אותה נערה שחלקכם מכירים
מאותו שיעור שכולנו שונאים
|
במרומי פסגת התודעה
לא מנשבות רוחות של תשוקה
|
אני מכיר את כל המספרים בעל-פה. סך כניסות לכל היצירות: 37.
37 שלשום אחה"צ. 37 אתמול בלילה. 37 היום בבוקר.
את הדף יוצר שלי אני בודק בממוצע כל 5 דקות.
מספר ארור. אולי אפשר לעגל זה כלפי מעלה?
|
|
|
כשאנשים עגולים
מטילים צל
משולש- זה סימן
שבמה חדשה
האנציקלופדיה
המדעית לחרגול
הצעיר |
|
