|
אהבה של פרחים מפלסטיק
ללא ריח ללא טעם
אשליות שלא התגשמו
געגועים שלא נפגשו
|
לא אני לא מאהב
גם לא ממש רוצה
|
אמא אני רוצה הביתה
כבר שנתיים וחצי
|
בחשכה ובבדידות הוא שם
בכל מקום מעליי מצדדי מתחתי
מאיים להעלים
עוד שלוק אוויר אחרון
|
כמו הפגישה
כך הפרידה
לא נודעת
רגעית
ולנצח תחרט
אני לא מתחרט
|
שום אשה
לא תחליף אותה
אני לבד גם כשיש לי בחורה
ומקווה שגם היא בודדה
|
ידי נוטפות מחטאי נפשי
אני נגעל מעצמי
ויותר שונא ת'עולם
|
ורוד רואים בעיניים אדומות
ואני ישן כמה שפחות
טעם יש לדם בשפתיים
כאב יש כשנחתכים בידיים
|
דמעות מדיו
וטקסטים עלובים
של כאב
|
אני לא אראה אותך
לאן שתלכי
איפה שתהיי
|
לא אני לא נגד
ההתנתקות
אבל אני שונא שחיתות
יש לה טעם נפלא
שם למטה
|
מזעם ליבי
כמו גל ענקי
שכל יום שוטף אותי
|
אבל המציאות הישראלית
לא דומה לשום מקום
|
ומחול של כאב
עובר בכל גופי
|
השמש ברחה במהירות
לצידו השני של העולם
ובעיני עוד סינוור ובידיי עוד חם
מהימים ההם שהיא נגעה בם
|
שרק את יודעת לעשות
שם בחדר
בלילות
|
אף פעם לא ביקשתי לשנוא אותך
גם לא ארצה
|
מחר אני נוסע לצבא
אחזור בעוד שבועיים
זה לפעמים מפחיד
אבל אלו חיי בינתיים
|
מחר אומר לה שלום
ואצטער שמחר אינו היום
שבועיים לפני שהיא אמרה להתראות
|
עשית לי טובה
שיחררת אותי לעולם
|
ציפייה בבטן, עקצוצים
כמו לפני גשם
היא סופרת רגעים
|
טוב, אני לא ממש...
מבין באהבה
|
שוכב במיטה לא מצליח לישון
העיניים, החיוך והשפתיים שראיתי אתמול
ללא ספק לא היו פרי הדימיון
|
להרגיש זרות
בתוך קהל של זוגות
|
|
|
חכם אחד אמר:
"אנשים הורגים
צפרדעים סתם,
והם לוקחות את
זה ברצינות" |
|
