|
אני חייבת לברוח ממנו.
חייבת! פשוט חייבת!
אבל לאן? לאן אברח?
אהא! יוריקה! ארד למטה, אשב ליד הנחל, ואצייר.
את מה אצייר?
אצייר את הנוף הפסטורלי עליו אשקיף מהמקום הציורי בו אשב.
כן, כן- שם, ליד הנחל.
|
|
|
יום אחד כל
הלחצנים של
הטלפון עשו
מסיבה.
פתאום סולמית
שומעת צלצול
בדלת, פותחת
אותה ורואה
נקודה קטנה.
"הלו סולמית",
אומרת הנקודה,
"את לא מזהה
אותי? זאת אני,
כוכבית. שמתי
ג'ל."
אפרוח ורוד חולק
זכרונות מהמוסד
הסגור |
|
