|
 
היי אני פאנצ'ר בגלגל אני בת 18 מחיפה.
עדיין לא העזתי לחשוף את זהותי האמיתית וסיבות לזה
יש יותר מדי.
אני אוהבת לכתוב כי זה הדבר שהכי מרגיע אותי.
פשוט לשפוך על הדף הכל: מחשבות על כל מיני דברים או
סתם הרהורים.
...
כי יום אחד אבין מהי המשמעות של כל זה...
המחשבה שרודפת אחרי ללא הפסקה
הידיעה כי לך בכלל לא אכפת
האמת שנמצאת באיזו פינה
והשקר שמזיכרונותיי נשמט.
|
יום אחד או בימים אחרים
אמצא את עצי יושבת ומסתכלת על העולם
מגובה עיניים
|
בשתיקה לא נגמרת של שנים ארוכות
את מנסה להוציא ממני כמה אימרות
אך את הרי קוראת אותי כמו ספר פתוח
ולהוציא הכל החוצה זה לא תמיד בטוח
|
וכולם יודעים ששם הוא נמצא
השאלה אם זוכרים אותו כשהוא לא בסביבה.
|
והעולם שם בחוץ
מסוכן ממה שנראה
קבוצות של אנשים נמצאות מסביבך
אסור לך לרגע להיות לבדך
|
הם רואים, מתעלמים
נגעלים
וממשיכים להעמיד פנים
שהעולם הזה עשוי רק טוב.
|
אבל מהמקום הזה כולם מפחדים
למרות שלפעמים מרגישים שזאת הדרך היחידה
תמיד יש דרך אחרת את זה כולם אומרים
אבל, אתם לא מבינים
אתם לא... מבינים
|
את יודעת שהעיניים מראות רגשות
את יודעת שראו אצלך המון חששות
ראיתי מספיק כדי להבין אותך
מתי תביאי גבר לחיים שלך?
|
ואני יודעת שאת טועה
אך לא אומרת דבר
|
רציתי לכתוב
לא משנה על מה
אז החלטתי לקחת את הצ'אנס
לראות מה תהייה היצירה
|
מבט אחד הצדה
שיגרום לך לבלבול
מבט אחד קדימה
שיגרום לך להמשיך עם המבול.
|
אותה מנהרה מסמלת את החיים
משהו מתמשך עם הרבה מוקשים
|
כולם אומרים שאתה ילד מאושר
ילד שיש לו הכול בעולם
ילד שהחיים האירו לו פנים
ילד עם מרץ ועם המון שמחת חיים
|
אתה מביט בי ואני בך
מתנהגים כאילו כלום לא קרה
כאילו הפרידה נגמרה בסדר
מתעלמים מכל מילה שנאמרה
|
הפרפרים חזרו אך הפעם הם ים
וקו האופק נראה רחוק מן הרגיל...
איך זה שהים מצליח כל-כך טוב
לשמור בתוכו סוד עוד סוד?
|
שני קולות מתרוצצים בראשי
שתי דמויות
שני אנשים
|
ברגע שחשבתי שאפשר לקום ולעמוד
לזרוק את כל הכאב לאחור
לחיות בהווה ולא בעבר
בהווה של חיוך
לדעת שעוד הרבה זמן נשאר
|
איבוד עניין, סבלנות ותקווה
איבוד כל חשק ושאיפה.
|
אמרת לי להיות בשקט כי אסור שהיא תשמע
אימא בחדר השני עוד ישנה
|
ואני מזדהה ומבינה
שומעת הכול.
וכל מה שאני יכולה לעשות זה להנהן, להבין
ולהגיד שהכל נכון.
|
|
|
שקר החן הבל
הכושי, ואני
יכול ללכת...
פיני גרשון,
שרוף על מכבי
ת"א. |
|
