|
הלוואי והייתי שטוחה
בדיעבד אני חושבת עכשיו שהייתי צריכה ללכת לאכול עם עודד ארוחת
בוקר. הייתי צריכה להמשיך עם האוטובוס עד חיפה ולאחר לבית ספר,
בכל מקרה הרי איחרתי.
|
השאלה העיקרית היא- למה? ובכן יש לזה מספר תשובות, אחת מהן היא
שלא היית בבית. תשובה נוספת היא שאת הבירות התחלתי לשתות עוד
בבית. התשובה השניה היא היותר מתקבלת חרף העובדה שאתה אף פעם
לא בבית.
|
סיפור קצרצר שמוקדש לבחור הכי טוב שהכרתי אי פעם, אני מקווה
שיום אחד אולי תתקשר אלי שוב.
|
הלכתי לאורך הכביש הראשי ושנאתי את עצמי. זה לא היה כזה
ביג-דיל. כמו שגיא אמר כבר שכבתי בערך עם חצי עולם, רק שהפעם
הרגשתי זולה, הרגשתי נותנת.
|
לא, אין לי שום דבר אישי נגד אנשים, שמכריזים על עצמם כחברים
הכי טובים, אני אפילו שמחה שיש אנשים שמוכנים במשפט אחד לקטוע
חלק עצום בחיים שלהם, ולהקדיש את כולו לבנאדם אחד, החבר הכי
טוב. ובעצם אני עכשיו חושבת, מה עושה חבר אחד יותר טוב מהשני?
מה עושה אותו הכי ט
|
הוא גומר. עוד זיון עבר. זה אומר לסמן עוד שם ביומן.
איזה יופי. אני כל כך גדולה. אני כל כך בוגרת. אני כל כך קשובה
לעצמי.
אני כל מה שרציתי להיות. אני כל מה שחשבתי שאהיה.
אני שוכבת במיטה בזמן שהן מתלבשים, מתלחישים. הראש שלי מתפוצץ
מכאב ואני מתפתלת וצורחת
|
בעל הבית כנראה מאוד אהב אותך, כי יומיים אחרי שעזבת קיבלתי
הודעה על פינוי הדירה תוך 48 שעות.
|
מגע יד על שדיי
שפתיים המוצצות את פיטמותיי
|
אותו זיון מלוכלך שנראה כה טהור לרגע
|
עוד מעט כבר חורף
את כל נזקי הקיץ
נעטוף בסוודר חמים
|
"נקרא לה הגבעה הצורפתית" צחקת
אני תוך כדי פתחתי רוכסן
עם הגב לכבי מול הבארבי
אהבה זה לא מה שמסוכן
|
בקול דממה דקה הוא אלי מתגלה
והוא לי חבר ואח ורעה. וכתף לבכות ויד להשען
ורעל לורידים
וכח
|
|
|
איזה קטעים
שאנחנו והג'וקים
נריץ עליכם אחרי
השואה
הגרעינית...
חרגול |
|
