|
תשע בערב, הכביש חשוך ומתפתל בדרך לירושלים. קולה החם של זמרת
ארגנטינאית בוקע מהרמקולים הישנים, עוטף את אברי, ומחשבותיי
זורמות עם שולי הכביש הצר.
|
כמו החול שנחשף לו עורו ,
שעיוור את עיניו ,
שרף את גרונו,
וחשף נפשו ליצור חייתי .
|
עומד באמצע רחבה סוענת,
רגליך דקות ושבירות.
מיליוני רגליים מסביב.
אתה מסתחרר.
|
|
|
שעירה, שחורה,
חכמה כמעט כמו
עז.
גמבה, את הכבשה
השחורה של
המשפחה.
זוזו לסטרי
באיגרת רומנטית
לאהובתו |
|
