|
זה היה מדהים. הדם, זרם בי, בפנים ובחוץ, במהירות. הרגשתי
אותו,
חם. העורקים פעמו, הלב הלם בקוצר רוח. אקסטזה. חכיתי לזה הרבה
זמן. זה מה שהייתי צריכה. חבטת ההתעוררות. שוב להיות.
|
אני חושבת, יום אחד יהייה אביב,
ירושליים, תל אביב,
שערי הגיהנום נפתחו כאן, אבל תלמד לא לראות.
נקודת ההעלמות תופיע.
|
העולם שלי הוא לא יותר מחתיכת נייר
שמישהו מקמט ומשליך
ואני לא יותר מנקודה בתוכו
וזה מספיק
|
אני שקופה, אויר, צללית על הקיר
ארחף לי בשקט בינכם
כי אני ירדתי לעומק העניין
ואלי עוד כמה, שהבינו מזמן
|
|
|
הכי מלחיץ אותי
זה הרעשים
שהמקרר שלי
מוציא, בארבע
לפנות בוקר אני
שומע אותו מעכל
דברים, אני פוחד
שיום אחד כשאפתח
אותו להוציא חלב
לקפה הוא יבלע
אל תוך הרעש
המוזר שלו.
יוסי עמוס חזה,
שונא קפה,
תדיראן, ירקות
רקובים ורעשים
מוזרים שרק
מלחיצים במקום
לעזור. |
|
