|
תכלס?
כתבתי כמה שירים יפים פעם.
היום אני כבר לא מסוגל לכתוב.
טוב לי מדי.
כמו כל גוף דמוקרטי שמכבד את עצמו, גם הגוף שלי עורך בחירות
מדי פעם.
|
אולם אפלולי וקריר.
קיר אחד מכוסה בצל שחור גדול, קיר שני באור אדום עז.
רואה אותה עולה לבמה עם החולצה הלבנה הצמודה הרישמית הזאת,
רישמית-רישמית אבל מבליטה לה את החזה בצורה ניכרת.
|
אולי אכתוב שיר אהבה?
לא, אני לא מספיק כועס עכשיו
הולכים ואוזלים לי רגעי הבדידות
עוד בסוף יהיה לי טוב בטעות
|
כשאני כותב לך
עוד מסביב הכל חשוך
השמש עוד לא עלתה
ולי עוד לא עלה חיוך
רק הירח מלמעלה
זורק עליי קצת אור
ואני יושב לי מכווץ
כולי רועד מקור
|
אין נביא בעירו
פה אף אחד
לא מתרשם מפניי
ואולי היתרון היחיד
|
אצלי בראש
הכל זורם מן הסף אל הסף
וכשהקירות נשברים
הכל בפנים מוצף
ואז אני מאבד את צלילות המחשבה
ושוב אני מתמלא באהבה
אלייך
|
בלילות שאור הירח חודר
מבעד לחלון
אני רואה את הצל שלך על התקרה
ולא מצליח לישון
|
בלילה שכזה, אני כבר לא בטוח
אם זאת את שצוחקת
או שזוהי הרוח
מרעישה בחלון
אני לא יכול לישון
|
יום ראשון מוקדם בבוקר
עזבתי את הדירה
ולמשך שבועיים
לא אשוב בחזרה
לא יהיו חיים
בין הריצפה והתקרה
|
יותר מדי אור
יש בבוקר הזה
כאילו היום הזה מתחיל
בהבטחות גדולות מדי
|
אז אמרת לי "לא"
ועכשיו ממשיכים
אנשים במצבי
נשברים ובוכים
|
כמו פרי בשל אני נופל לידייך
את מסירה ממני את כל הקליפות
|
לכל הפחות גבר אוהב אישה
לכל היותר גבר אוהב אישה
בסופו של דבר גבר אוהב אישה
|
רואה אותה יושבת בודדה
הלב שלי מדווח "נמצאה האבידה"
|
בדירה שכורה בתל אביב
שחכה את מה שעברה
ומה אני בשבילה
עוד פסיק קטן ולא חשוב
בהיסטוריה
|
היא יושבת תחת עץ התאנה
מנגנת לבד בגיטרה
נזכרת בימים רחוקים
נזכרת בפרצופים ששכחה
אז היא קמה ללכת
כי זיכרון אחד יותר מדי
הוא כמו נשימה אחת פחות מדי
בשבילה
|
נופים אחרים
אולי המים והשמיים שם
בצבעים זוהרים
|
או שנגמרו לי המילים
או שאת אלה שנותרו
לא יכול לחבר
|
את הראשונה זה לקח שנה
את השנייה זה לקח שנייה
את השלישית זה לקח איזה 5 דקות
את הרביעית זה לקח שעה
|
כשהוא יתחיל, אני אפסיק
זה הרי לא תלוי בי
|
הקצה של הקיץ ארוך למדי
ואפשר עליו להתרפק ולחלום
על כל האהבות שחווינו הקיץ
על כל הנשיקות בחול ובחום
|
קיץ ביחד,
חורף אביב וסתיו לבד.
ברוב השנה שני חצאים,
ורק בקיץ שלם אחד.
|
יכולת להגיד שזה בגלל שכשאנחנו מתנשקים אני לא תמיד עוצם
עיניים
(את הרי לא אוהבת שמסתכלים בך כל כך מקרוב).
|
אל הארכיון האישי (32 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאני רואה
אותך
אני רואה את מה
שבא לי לראות
אותך.
מתוך: "שירים
שמי שימציא אותם
פעם יהיה
אדיוט", א.
פוטין, עם עובד,
1956, עמ' 14,
ועוד כמה פרטים
לא חשובים |
|
