[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










תכלס?

כתבתי כמה שירים יפים פעם.

היום אני כבר לא מסוגל לכתוב.

טוב לי מדי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כמו כל גוף דמוקרטי שמכבד את עצמו, גם הגוף שלי עורך בחירות
מדי פעם.

אולם אפלולי וקריר.
קיר אחד מכוסה בצל שחור גדול, קיר שני באור אדום עז.
רואה אותה עולה לבמה עם החולצה הלבנה הצמודה הרישמית הזאת,
רישמית-רישמית אבל מבליטה לה את החזה בצורה ניכרת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אולי אכתוב שיר אהבה?
לא, אני לא מספיק כועס עכשיו
הולכים ואוזלים לי רגעי הבדידות
עוד בסוף יהיה לי טוב בטעות

כשאני כותב לך
עוד מסביב הכל חשוך
השמש עוד לא עלתה
ולי עוד לא עלה חיוך
רק הירח מלמעלה
זורק עליי קצת אור
ואני יושב לי מכווץ
כולי רועד מקור

אין נביא בעירו
פה אף אחד
לא מתרשם מפניי
ואולי היתרון היחיד

אצלי בראש
הכל זורם מן הסף אל הסף
וכשהקירות נשברים
הכל בפנים מוצף
ואז אני מאבד את צלילות המחשבה
ושוב אני מתמלא באהבה
אלייך

בלילות שאור הירח חודר
מבעד לחלון
אני רואה את הצל שלך על התקרה
ולא מצליח לישון

בלילה שכזה, אני כבר לא בטוח
אם זאת את שצוחקת
או שזוהי הרוח
מרעישה בחלון
אני לא יכול לישון

מצב
יום ראשון מוקדם בבוקר
עזבתי את הדירה
ולמשך שבועיים
לא אשוב בחזרה
לא יהיו חיים
בין הריצפה והתקרה

תמיד תלוי במצב הרוח

יותר מדי אור
יש בבוקר הזה
כאילו היום הזה מתחיל
בהבטחות גדולות מדי

אז אמרת לי "לא"
ועכשיו ממשיכים
אנשים במצבי
נשברים ובוכים

כמו פרי בשל אני נופל לידייך
את מסירה ממני את כל הקליפות

לכל הפחות גבר אוהב אישה
לכל היותר גבר אוהב אישה
בסופו של דבר גבר אוהב אישה

רואה אותה יושבת בודדה
הלב שלי מדווח "נמצאה האבידה"

בדירה שכורה בתל אביב
שחכה את מה שעברה
ומה אני בשבילה
עוד פסיק קטן ולא חשוב
בהיסטוריה

היא יושבת תחת עץ התאנה
מנגנת לבד בגיטרה
נזכרת בימים רחוקים
נזכרת בפרצופים ששכחה
אז היא קמה ללכת
כי זיכרון אחד יותר מדי
הוא כמו נשימה אחת פחות מדי
בשבילה

נופים אחרים
אולי המים והשמיים שם
בצבעים זוהרים

או שנגמרו לי המילים
או שאת אלה שנותרו
לא יכול לחבר

את הראשונה זה לקח שנה
את השנייה זה לקח שנייה
את השלישית זה לקח איזה 5 דקות
את הרביעית זה לקח שעה

כשהוא יתחיל, אני אפסיק

זה הרי לא תלוי בי

הקצה של הקיץ ארוך למדי
ואפשר עליו להתרפק ולחלום
על כל האהבות שחווינו הקיץ
על כל הנשיקות בחול ובחום

קיץ ביחד,
חורף אביב וסתיו לבד.
ברוב השנה שני חצאים,
ורק בקיץ שלם אחד.

די מספיק כבר
עם הסבל הזה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יכולת להגיד שזה בגלל שכשאנחנו מתנשקים אני לא תמיד עוצם
עיניים
(את הרי לא אוהבת שמסתכלים בך כל כך מקרוב).




אל הארכיון האישי (32 יצירות מאורכבות)
- "סליחה, מה
השעה?"

- "אפאצ'י".

- "לבריאות.
מה?"

- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השרת?'"



לא שומע טוב


תרומה לבמה





יוצר מס' 6435. בבמה מאז 29/9/01 17:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפ. גלעד
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה