|
ברוכים הבאים למפלט שלי.
מוסיקה.
תהנו.
(גנית)
אתה חושב לעצמך,
עוד כמה עשרות שנים גם היא תראה כמו שזיף מיובש. בדיוק כמו
סבתא שלה.
וכשהיא תאכל כל המרק ינזל לה מהפה, והשיניים "שלה" יחרקו.
וגם לה יהיה מבט מזוגג בעיניים. כאילו הנשמה שלה כבר מתה והיא
רק מחכה לגוף.
|
ה'- למה יש כל כך הרבה עצב בעולם הזה?
למה אתה מאפשר לטרגדיות לקרות ככה סתם?
האם עשינו משהו רע? רע עד כדי אין חזרה?
דבר כל כך אסור שהורגים אותנו ללא שום רתיעה?
|
כשלכל מקום שאתה מסתכל סורר צער ויגון,
כשבכל פינה שאתה עומד יש סכנה לאסון,
כשכולך סובב שדה מוקשים של דאגות,
כשהזמן מתקתק-ההרס קרב מלהיות.
|
זה כל כך מהנה, מספק ומרגיע
הים, האדמה ושמי הרקיע
אותי מחבקים במעטף של משי,
מנתקים אותי מכל סוג של קושי,
אני לא כאן, אני בעולם משכר
בו חוץ מוורוד אין צבע אחר.
|
פוחדת מהחוסר ודאות,
פוחדת מתקלה ללא כל אזהרה,
ההמתנה להתחלה הופכת למתח
והמתח הופך ללחץ.
|
והאושר הוא מתוק,
האושר לנצל את מה שבתוכך,
האושר לראות טוב בכל דבר,
האושר לחייך ולהקרין אמונה,
|
חד קרן רץ בין השדות,
גנים אינסופיים מלאי הרפתקאות,
ריח פרחי יסמין בפתיחתו של האביב,
נסיך תואר מדהים,
צחוק מתגלגל של ילדים
|
הדחייה היא מכאיבה,
ואין לי כוח לכאבים.
|
יש לי כנפיים מבטון שלא עפות לשומקום.
|
השיר הזה נכתב על בת דודה שלי, אושר, שנהרגה לפני כמעט שנתיים
בתאונת דרכים. היא הייתה בת 6 במותה.
ציטוט מהשיר:"מלאכית יפה שהלכה לה בדרך, נעלמה בשניה של
אובדן".
|
אני שונאת את זה שמכל האנשים, רק אתה-
אתה לא מתייחס אליי.
זה כאילו כל האנשים מביטים במבטים נוצצים ו-
אתה לא מתייחס אליי.
|
העולם עצוב מדיי,
העולם כואב מדיי.
|
|
|
"אדום זה לא
אוטומטית אומר
דם!"
|
|
