|
 12862721
נולדה ב 83, (י'ז שבט התשמ'ג, ליתר דיוק), יאדה יאדה
יאדה, כתבה כמה דברים, פרסמה בבמה.
אלעד שפשף את עיניו ועמד פעור פה מול הגמד. "מ...מממ..מה אתה
רוצה?" שאל אלעד בתדהמה.
"אני מסמ"ל, סוכנות מיוחדת להתאבדות. נשלחתי אליך כדי לעזור לך
להתאבד".
|
בלילה ירדו גשמים.
היא קמה והלכה למטבח, לשתות משהו חם. בזמן ששתתה, אחיה הגדול
נכנס והתיישב מולה.
"אתה רוצה לשתות?" היא שאלה אותו.
"לא", הוא ענה וחייך, "אני פה רק בשבילך, שלא תהיי לבד".
|
דני היה חדש בשכונה. אחד, מקס, הזמין אותו אליו. שם הוא מצא את
כל החברה וכולם בילו את כל היום ביחד.
ביחד טיפסו על עצים, ביחד אכלו בננות, ביחד חיפשו על עצמם
כינים. דני והחברה היו קופים.
|
הוא יושב מולי. כל כך יפה. כל כך חכם. ומריח כל כך טוב. אבל מה
פתאום. זה בכלל לא מזיז לי. לא אכפת לי. זה לא מפריע לי. הוא
מנסה להסביר לי איך לנגן את ההתחלה של "nothing else matters"
של מטאליקה, אבל איך אפשר להתרכז? אני מנסה להקשיב. ממש מנסה.
אבל בעיניו הירו
|
אני שמחה. כן, שמחה. בטח חדש לכם שמישהו שמח ועוד מכריז על זה
ככה בקול- אני שמח! מוזר. איך זה יכול להיות שיש מישהו שמח
בעולם?! אבל, כן, אני שמחה. אני יודעת מה אתם חושבים- "היא בטח
משוגעת". אולי. אולי באמת צריך להיות מטורף בשביל להיות שמח.
|
נוסע בעתיד
חוזר לעבר
מה שהיה מזמן כבר נגמר.
|
גם לי זה נשמע אבסורד וגם לי זה לא מובן. ההיגיון סותר כל
עובדה.
רק רציתי להגיד לך, סתם שתדעי, שאני אוהב אותך כל כך.
|
בדרך איזה אחד תאילנדי זקן עוצר אותנו. אומר שתמורת מאה חמישים
שקל הוא יגשים לנו משאלה. אמרתי לו שהחלום הכי גדול שלי זה
לדעת לכתוב. לכתוב יפה, מרגש. משהו שיגרום לאנשים לחייך
בהזדהות. משהו ש.. שירגש! שיהיה לי כשרון.
|
|
|
רבין לא היה מת
אם הוא היה יודע
להתכופף בזמן!
יגאל אמיר. |
|
