|
עוז וייס.
ללא שום מטרה מיוחדת בחיים. ללא חיים בעצם.
נהנה מכתיבת שטויות חסרות הגיון ותוכן.
אוהב במיוחד כתיבה הומוריסטית עד כדי טמטום. מעריך
מאוד הומור נחות ואידיוטי. אידיוט במקצועו.
מחזיק באמתחתו גיטרה, אורגן, שלושה זוגות מכנסיים,
כמה חולצות וחתול.
אוהב כשנוגעים בו באיזור האף.
אבי היקר נחבא אל הכלים
מניח ראשו הקטן על רגלי
שערה מראשו לא תיפול היום
לא כל עוד ליבי פועם בי
|
איש יושב על ארוני
כתמונה על קיר בתול
יד אחת מחזיקה עיפרון
מצד אחד כלב ומצד שני חתול
|
אז אני עצוב עכשיו
כי את רוצה עוד
ואני מאוהב
בהיא עם הגיטרה
|
בתוך עולם מר יושב נער
על כתפו נח לו תוכי מריר
שד משחת מצפה לו בשער
מסמן לו בידו לחקור את העיר
|
הביטו וראו כיצד מתקרב היום
בו תאבדו את כל היקר לכם.
|
נעליים ססגוניות בשלל צבעי הקשת
נחות להן בתוך מגירות חיי
|
הו טרילילי הו טרילילו
שמחה רבה לי יש!
הו טרילילי הו טרילילו
אני כה מתרגש!
|
רבים ניסו אך איש לא הצליח
מול הר של נחושת רק עכבר יכול
|
מאחורי הפרגוד העמום שחבדרי
עלמה צעירה מסבנת את גופה
|
הוי שקרים שקרים טורפים בלבי!
רומסים ומשחיתים כל פינה טהורה,
מגיחים כמעשה כשפים,
|
גם אני אנושי
נהנה מרכילויות כמו כולם
גם אני מתבגר
אוהב לשנוא את העולם
|
בחדר שלי הכל ורוד. מין ורוד מפחיד כזה שבוהק באור.
הורוד הזה הוא צבע מהשטן, תאמינו לי.
|
על החלון שלי בחדר, ככה סתם כי אפשר,
יש עכשיו מסיבה וכולם מוזמנים.
|
אי היציבות שבהלחנה מתקדמת,
כמו להפליג על שמיכת פיקה.
|
|
|
אם תרצו אין זו
הגדה של פסח
אז מה זה?
אנא עראף? |
|
