|
 159783282
''.. וככה בעצם קיבלתי את העין הראשונה שלי..,,
עוז אספיר, כותב צעיר, יליד 87, חובב ספרות וכוסיות
בעל משיכה עזה למוסיקת הרוק, סוגד לחוכמה ונוטה
לסרקזם
מוטו לחיים: '' אין אדם שאין לו ערך, במקרה הכי גרוע
תוכל לשמש כדוגמא שלילית ''
התיקים ארוזים, הכל מוכן, לפתע הכל נראה מוזר, האם פה זה נגמר,
לעולם?
|
ומבחוץ הכל בסדר, הראש תמיד מורם, בעבודה בלימודים הכל נראה
מושלם,
חיים ללא רגש, חיים חסרי חיים, מחפש עדיין רגש מחפש עוד
ריגושים,
רגש הוא חולשה, הוא שואב ממך הכל, אך חיים ללא רגש, הם ציור
ללא מכחול
|
איך זה שצניעות הפכה להיות מילה גסה,
ואיך זה שהשכנה לא התלוננה כשהיא נאנסה.
|
ההתחלה... המילה, התחלה, כשאתה שומע אותה עולות בך ציפיות
רגעיות שמשהו באמת מתחיל. מצד אחד זה נשמע מפתה, התחלה... מצד
שני, זה נשמע מייאש... למי בסך הכל יש כח לעוד התחלה?
|
בחורה... בוא ניקח לדוגמה בחורה שהיא נראית חיצונית טוב מאוד,
לא מגונדרת יותר מדי, חסרת פוזה, חכמה, רגישה, וכו'... הבחורה
עוברת ברחוב... אוטומטית כל הגברים ככלבי ציד מסתכלים עליה כאל
טרף, גוש בשר, גוף... אין להם מושג מי היא, מה יש בה ואם מפריע
לה להרגיש כמו
|
אז מה אם אין לי אהבה,
אז מה אם גם הפעם זה חג האכזבה.
|
|
|
לא כולם
יכולים להרשות
לעצמם
במה חדשה
אפרוח ורוד,
ישראל 2001 |
|
