|
 103813170
בבוקר סגריר אחד, בשלהי מרץ 1987 חסידה אחת ששמה לא
זכור לי, החליטה להיפטר מכמה תינוקות תמימים, אני
בינהם, והחלה מחלקת אותם ברחבי מדינתנו הקטנה
והשלווה דאז...
בלי חשוב פעמיים היא מסרה אותי לזוג הורים צעירים
ומאושרים,שהחליטו ששמי יבטא את האושר שנכנס לחייהם
באותו הרגע, וקראו לי אושרית( לכו תבינו...)
מאז ועד היום חלפו להם כבר כמעט 17 אביבים,
ועכשיו אני כאן, מול המסך הקטן שלי, מנסה להבין איך
בדיוק הכל פועל...
וזהו בערך, תקציר קטן על איך הכל התחיל,אצלי
לפחות...
הקירות כבר מתקלפים במקום שאת נמצאת,
עבר זמנך את יודעת, ובכל זאת את יוצאת
המסיבה כבר נגמרה, אין שם אנשים
את עדיין שיכורה, מתחילה לספור כבשים
|
אולי הגורל יפגיש אותנו שוב, אבל עד אז,
עד אז אני חייבת לנסות לשכוח אותך, אני חייבת.
כלום לא השתנה, עכשיו אני שוב לבד, משהו נלקח לי מהלב, משהו
שכנראה אני לעולם לא אצליח לשכוח...
|
|
|
לא איטונג
לא קונה
אחמד מכביש
שועפת |
|
