|
"people are strange, when you're a stranger
faces look ugly, when you're alone"
אני לא הולך לזרוק את חיי מנגד רק בגלל שרע לי בחיים, אני באמת
מאמין באמונה שלמה במטרה הצודקת שלנו
|
"אבל מה עושה הכפתור ?" שאלתי בסקרנות
"בעזרת הכפתור הזה תוכל להיכנס לתוך הטלוויזיה ולנטול חלק
בתוכנית בה אתה צופה !" לאט בקול כה נמוך, עד כי בקושי שמעתיו.
|
חייכתי במבוכה וביקשתי ממנה את מספר הטלפון שלה. היא רשמה לי
אותו על פיסת נייר, וכשנתנה לי את הדף, התרוממה על קצות
האצבעות, נישקה אותי בלחי, חייכה והלכה.
|
מניסיוני המר אני מודע לכך שהרבה "כוסיות" מתגלות לבסוף כנשים
בנות 38 עם צלוליטיס וכרס קטנה וקופצנית, שמזכירה לי תמיד
גבינה מקולקלת.
|
את כתובת ביתו זכר, אך במספר הטלפון לא יכול היה להיזכר ויהי
מה, כאילו מעולם לא היה קיים במוחו. ניסה את מזלו בספר
הטלפונים, אך לא מצא שם לא את שמו ולא את שם אישתו, ועל כן רק
שלח מברק בדואר אוויר, לאמור כי מתעתד הוא להגיע
|
שלום יומני !
היום בראתי את היקום.
|
אני לא יודע למה הים מדבר דווקא אלי ולא אל אחרים
|
היה היתה פעם, בארץ רחוקה, ממלכה קטנה מוקפת יער
בזו הממלכה שלט מלך זקן, ולו בן צעיר, נסיך יפה תואר.
|
בימים שחורים של צער ומוות
כשהכול מסביב זוממים להרע
נישא המבט אל מעל גיא צלמוות
ובראש זקוף נצעד בלי מורא
|
רק לעת ליל, כשכולם כבר ישנים,
מציץ ראשו של גמדנו מתוך זוג סנדלים
|
- בוא נרד למטה, נשחק עם הילדים בשכונה שבע אבנים !
- שכונה ? מה זו שכונה ?
|
אני פוחדת, אימא, הבי לי יד
|
יצא לך פעם לחשוב מה היה קורה אם היו מאפשרים לך לבקש משאלה?
מדי פעם אני חושב על זה, בעיקר כשמשעמם לי. ברור שיש כללים די
נוקשים - יש רק משאלה אחת (כבר שמעתי על אנשים שנתקעו עם
נקניקיות על האף בגלל שנתנו להם יותר ממשאלה אחת), ואסור לבקש
משאלות נוספות או להיו
|
|
|
זה היה מה זה
טעות לצום שנה.
עכשיו אני כל
הזמן רעבה.
ולא מוצאת נוחם
אפילו בבמה
חדשה.
הרעבה |
|
