|
שוב אני נזרק למסדרונות העצבות,
מנסה מהר לברוח,
אבל תלוי כמו בובה על חוט.
|
קחי אותי אלייך בחזרה,
קבלי אותי שוב באהבה,
אל תאמרי שאותי כבר שכחת,
שאת הכל זרקת מקופסת הרגשות
|
|
|
הבימה והבמה זה
לא אותו דבר.
לא, לא, זה לא
שהבימה זה
בניין.
זאת היוד. היוד
שמשנה.
אחות.
עם יוד זה נשמע
לגמריי אחרת. |
|
