|
שוב אני נזרק למסדרונות העצבות,
מנסה מהר לברוח,
אבל תלוי כמו בובה על חוט.
|
קחי אותי אלייך בחזרה,
קבלי אותי שוב באהבה,
אל תאמרי שאותי כבר שכחת,
שאת הכל זרקת מקופסת הרגשות
|
|
יש אנשים, לא
מבינים מה
אומרים להם
אין.
אין. נגמר. היה
אך עכשיו אין.
אם היית בא יום
שני היה אבל אז
לקחו ועכשיו
אין.
אתה יכול לקחת
משהו אחר אם אתה
רוצה אבל זה
מסויים אין.
מה רוצים שאני
אעשה?
תשאלו את רותי
מהום סנטר |
|