|
כל כך התגעגעתי
כל כך רוצה להיות קרובה אליך
כשאת שוכבת על הספה מלטפת לי את השיער
אני שמה את ראשי על החזה שלך
ועוצמת עיניים
|
וכואב לי לדעת שכואב לך
כמו אלפי סכינים מינייטורים שזורמים לי בדם.
כל כך הרבה דברים להגיד , לנסות להפיג
ואפילו מעט מן ההרגשה
|
לך עם הכעס תן לו לצאת
תצעק , תהרוס , תשתולל
אל תתן לו ללכת , שלא יעבור
|
פעם מישהו ניסה לקחת ממני את החופש
חברות שגובלת ארצות.
פעם ויתרתי על חלק מעצמי
נסיעות של שמונים קמ"ש לשום מקום , עם דמות אהובה.
|
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
