[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אושרה אלפסי

אושרה אלפסי ילידת 1972. נשואה ואמא לשלושה ילדים.
מנהלת תיכון, בעלת תואר ראשון בספרות וחינוך ותואר
שני בחינוך מהאוניברסיטה העברית הר הצופים. סטודנטית
לדוקטורט בחוג לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
געגוע
אורי שלי ניגש לשולחן, סוקר את הכיסאות כאילו בוחר את ייעודו,
אחר כך כנראה שניסה להתיישב. מזלי שאביו מספיק מיומן, מפני
שלפני שהבנתי מה כמעט קרה, צחי כבר עט עליו והרחיקו.

וכשהלך לצבא בא אלי ואמר לי שהוא ביקש שיתנו לו להיות קרוב
לבית ולא נתנו לו למה הוא מאד בריא ויש לו אף גבוה ואני אמרתי
לעצמי הנה עוד פעם, שמו לי על שלומי עין הרע ואמרתי לו "שלומי
כפרה אני עליך, תלך בשלום ותחזור בשלום ושאלוהים יתן לך מזל."

החלה לספור פעמים, כאבים, אחר כך ספרה חיוכים, קודם של הילד
אחר כך שלה, ספרה התנצלויות, ספרה כאבים, ספרה זיכרונות שלהם,
שלו וגם שלה, כאבה את כאבו עד תום, בכתה בשבילו, אך המשיכה
לספור. ספרה הסברים, גיחכה לעצמה, גיחכה על עצמה, בכתה בשבילה.

ופתאום הבנתי שאולי אסור להקשיב לשיחות של אחרים, אבל הקול הזה
מבפנים והבכי הזה, אני מכירה אותו, כי זו אמא שלי, ואז ניסיתי
עוד יותר להקשיב ולא ממש הצלחתי כי היא בכתה ונבהלתי ורציתי
ללכת ולא לחזור לשם ובטח שלא לבית ולא ידעתי לאן ללכת ומה אני
אוכל ואיפה אני א

עשר שנים גרתי בבניין "זולוטוב", הבניין הנשקף מכל נקודה בה
תעמוד בעיר ומכל נקודה נראה היה כספינה טובעת, ואולי עשר שנים
לא העליתי חיוך אמיתי על פני.
עצורת נשימה פסעתי על קשת המדרגות שאט אט הלכו והבהירו, עד
שהורידו אותי מטה לבנות,




טל מוסרי.
אה, בעצם הוא
כן.
שיט.

(מתוך, "עוד
ועוד אישים שלא
היו יהודים",
הוצאת מערבל
בטון 2003)


תרומה לבמה





יוצר מס' 72692. בבמה מאז 6/2/07 14:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאושרה אלפסי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה