|
גילגול מחודש של דפיוצר שעבר זמנו,
של ילדה שזמנה עוד לא הגיע.
לפעמים היא הייתה מחייכת חיוך כל כך גדול עד שהוא היה מתפוצץ
לצחוק מתגלגל. כזה שמתחיל מהבטן ונגמר בעיניים הקטנות והשוחקות
שלה שהיו כמעט-כמעט נעצמות.
|
אני לא זוכרת איך בדיוק התחילה האובססיה המשותפת הזאת, אבל אין
לי ספק שיד הגורל בישלה את זה.
|
הבטחת שתשמור לי על הילדה. זו עם השיער הארוך והעיניים הגדולות
|
שתקרא את זה
ותדע שזה אתה
בין השורות.
|
|
|
חתול?
אמא שלך! ואבא!
והדודן מדרגה
שלישית! והעז של
השכן!
הי! אני אוהב את
העז הזו! |
|
