|
גילגול מחודש של דפיוצר שעבר זמנו,
של ילדה שזמנה עוד לא הגיע.
לפעמים היא הייתה מחייכת חיוך כל כך גדול עד שהוא היה מתפוצץ
לצחוק מתגלגל. כזה שמתחיל מהבטן ונגמר בעיניים הקטנות והשוחקות
שלה שהיו כמעט-כמעט נעצמות.
|
אני לא זוכרת איך בדיוק התחילה האובססיה המשותפת הזאת, אבל אין
לי ספק שיד הגורל בישלה את זה.
|
הבטחת שתשמור לי על הילדה. זו עם השיער הארוך והעיניים הגדולות
|
שתקרא את זה
ותדע שזה אתה
בין השורות.
|
|
|
יום ד', צהרים,
עלינו לרכב,
קשרנו לנו את
העיניים, הורידו
אותנו באיזה
סימטה צדדית.
איפה אנחנו?
מתוך יומן המסע
של כיפאח
ואינתיסאר
ע'גורי, אחיו
ואחותו של משלח
המחבלים לפיגוע
בתחנה המרכזית
בת"א שגורשו
לעזה
(יש המשך) |
|
