|
מה שהווייתי יודעת לעשות זה לבוא מתוך עצמה כלומר,- פועלת מתוך
צורך, דחף. פרצוף לה של קשר מסיבי מכוער ופתטי בעלת סיבים
קוציים שמפעם לפעם דוקרים את עצמם סתם כי אין ברירה, סתם כי הם
סבוכים בעצמם, סתם כי כל אלה הם בעצם אחד- קשר פתטי מכוער.
|
זה היום בו לבטח יכלנו סוף סוף לחבק.
זה היום בו בטוח יכלנו לתת לקבל.
|
כשאת בתנועה אל מחוץ לשיגרה
מבקרת גלים במימיי השכינה
|
וממה הרצון הזה בעל תחנת הכוח
שואב את תנועת הרוח
|
עופי ילדה נאורה מעל ימות רגשותייך
תדהי אל שורשיי עצבותך ומקור תשוקותייך...
|
מתוך החופש משתחלת
קריאה של אמא אדמה.
זרימת לחות בתעלה
תוביל אל שוקת פעורה
|
כששוב יבוא הזמן של פחד
ואביט אל על- שמיים,
לפחות תהייה אני
משם, תאיר לי את דרכי.
|
|
|
למה הכפית של
פלפלת כל כך
גדולה והיא כזאת
קטנה?
מר גמבה. |
|
