|
לקח לי שניה להבין שהתעוררתי לסיוט, ואז הנשימות הכבדות, אי
הרצון להאמין במציאות האכזרית שנחתה עלי, המועקה, חריקת
השיניים והחתכים שנעשים על מנת לטשטש את הכאב הנפשי האיום
הזה... כלום לא עוזר.
|
נכון, כשאתם מרגישים ממש טוב, אז הכל צבעוני יותר? חי יותר?
אתם מחייכים יותר.
כלום כבר לא כואב, לא חושבים בכלל על הגוף הפיזי... בשתי
מילים: גן עדן. המקום הזה לא נמצא למעלה, הגיהנום לא למטה.
שניהם פה מסביבנו אבל אין לנו את היכולת להבחין בהם.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
בורקס
סייבר-סקס
ו...
במה חדשה? |
|
