|
אורטל היא ילדה/נערה/בחורה רגילה למדיי , לא מזמן
היצטרפה לשירותיו של צה"ל ועדיין לא היתרגלה לעולם
הירוק. ילידת 83 ויותר מזה אין כל כך מה לספר.
אני מחכה לתגובות שלכם , לא סתם היצטרפתי לפה.
ונסיים במשפט עתיק אבל אמיתי:
תיצחקו על החיים אחרת הם יצחקו עליכם
אוהבת אתכם-אורטל.
איש אחד סיפר לי פעם על בחורה שהכיר
ועל אהבה שלהם הייתה , הייתה ונעלמה
ואני חשבתי לעצמי מדוע צריך אהבה?
הרי בסוף הכל תמיד ניגמר באכזבה
|
ועכשיו כשכבר ירד הלילה / ירח בא כוכבים עולים /
והדמעות פורצות החוצה / מה עושים? / ולאן הולכים? /
|
רוצים להפסיק את הדמעות אבל זה כבר מאוחר
את החיוך המתוק שלך ילד כבר לא ניראה מחר
|
איך הלכת בלי לחזור אפילו לא הספקתי לראותך
בי נישבעתי אח יקר שתמיד אוהב אותך
לו רק הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור
הייתי מוכנה ללכת במקומך רק שהביתה תחזור
|
כשראיתי אותך רציתי לחיות
פתאום הבנתי מה זה להיות
בן אדם מאושר עם תיקוות וחלומות
|
געגועים עולים בי ומציפים לי את הלב
געגועים שמרגישים כשהלב כל כך רעב
|
הכל שחור ואין לי שום מוצא
רע לי ולמה אין דרך חזרה?
|
ניגררת אחרי החיים / כבר אבדה לי התיקווה
לא יכולה לעמוד על הרגליים / אני סמרטוט של הצבא
|
התגייסתי כדי להגן על המדינה
ועכשיו אני-שוטרת בת 19 זקוקה להגנה
|
|
|
אני אוהב את
האשה שתהיה כמו
סופגניה. רכה,
חמה ומתוקה.
גבר שהולך
לאיבוד דרך
הדלת. |
|
