|
אורטל היא ילדה/נערה/בחורה רגילה למדיי , לא מזמן
היצטרפה לשירותיו של צה"ל ועדיין לא היתרגלה לעולם
הירוק. ילידת 83 ויותר מזה אין כל כך מה לספר.
אני מחכה לתגובות שלכם , לא סתם היצטרפתי לפה.
ונסיים במשפט עתיק אבל אמיתי:
תיצחקו על החיים אחרת הם יצחקו עליכם
אוהבת אתכם-אורטל.
איש אחד סיפר לי פעם על בחורה שהכיר
ועל אהבה שלהם הייתה , הייתה ונעלמה
ואני חשבתי לעצמי מדוע צריך אהבה?
הרי בסוף הכל תמיד ניגמר באכזבה
|
ועכשיו כשכבר ירד הלילה / ירח בא כוכבים עולים /
והדמעות פורצות החוצה / מה עושים? / ולאן הולכים? /
|
רוצים להפסיק את הדמעות אבל זה כבר מאוחר
את החיוך המתוק שלך ילד כבר לא ניראה מחר
|
איך הלכת בלי לחזור אפילו לא הספקתי לראותך
בי נישבעתי אח יקר שתמיד אוהב אותך
לו רק הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור
הייתי מוכנה ללכת במקומך רק שהביתה תחזור
|
כשראיתי אותך רציתי לחיות
פתאום הבנתי מה זה להיות
בן אדם מאושר עם תיקוות וחלומות
|
געגועים עולים בי ומציפים לי את הלב
געגועים שמרגישים כשהלב כל כך רעב
|
הכל שחור ואין לי שום מוצא
רע לי ולמה אין דרך חזרה?
|
ניגררת אחרי החיים / כבר אבדה לי התיקווה
לא יכולה לעמוד על הרגליים / אני סמרטוט של הצבא
|
התגייסתי כדי להגן על המדינה
ועכשיו אני-שוטרת בת 19 זקוקה להגנה
|
|
|
יומני היקר,
אני לא יודע אם
אפשר לקרוא למה
שאני עושה
"כתיבת יומן",
כי קראתי באיזה
עיתון מחשבים
שכשכותבים במחשב
זה נקרא
"הקלדה".
אז מה אני
עושה?
"מקליד יומן"?
זה נשמע מה-זה
רע.
|
|
