|
מדבר הרבה וכותב מעט. השירה היא אצלי קצה העט הגדוש
בדיו,המשחרר את הנוזל טיפין טיפין.
רציתי להיות בעלה
של השפה הבלונדינית
|
ואני נשארתי מתבונן
באפרסקי אהבתה מעלים אגלי זיעה
בשבתם בקערה המצויירת
|
בו ההסטוריות
לא נעשות
הן קורסות
קוברות את תושביה
חיים
|
והעיר פרוסה
רק מחכה להיקלות
|
התזכורת הקיצית
למהותנו המקקית
היא בסך הכל
יותר מלוחה ומעיקה
|
היום עמדנו יד ביד
ערוותינו מבהיקות בשמש
מבוססים בשדה חיטה
המחכה להבשיל
|
עכשיו אני ממולל
פירורי עצמות
שנספגו באצבעות שיש
|
אני זולג
לפתיתי כספית
מתרוצצים, עוורים
|
כשמגיע הלילה
קופא הקיץ
בסנסני הדקלים -
|
לעבור
את קיר המים,
להירטב
זה כל ההבדל
|
לקבע טביעת רגל
בחול הרטוב תמיד
לנצח או שניים
לא יותר
|
כי אמות ברגע הנכון
כשהארץ תסתום אותי
לגמרי
|
בציורים הישנים
השכינה
בדוק ורוד תלויה
מעל ירושלים קדושה ועקודה
|
|
|
זו היא זכותו
הטבעית של העם
היהודי להיות
ככל עם ועם עומד
ברשות עצמו
במדינתו
הריבונית לפיכך
נתכנסנו אנו
חברי מועצת העם
נציגי הישוב
העברי והתנועה
הציונית ביום
סיום המנדט
הבריטי על ארץ
ישראל מתוקף
זכותנו הטבעית
וההיסטורית על
יסוד החלטת עצרת
האומות המאוחדות
אנו מכריזים
בזאת על הקמת
מדינה יהודית
בארץ ישראל היא
מדינת ישראל
בן גוריון בכט'
בנובמבר 1948 |
|
