|
מדבר הרבה וכותב מעט. השירה היא אצלי קצה העט הגדוש
בדיו,המשחרר את הנוזל טיפין טיפין.
רציתי להיות בעלה
של השפה הבלונדינית
|
ואני נשארתי מתבונן
באפרסקי אהבתה מעלים אגלי זיעה
בשבתם בקערה המצויירת
|
בו ההסטוריות
לא נעשות
הן קורסות
קוברות את תושביה
חיים
|
והעיר פרוסה
רק מחכה להיקלות
|
התזכורת הקיצית
למהותנו המקקית
היא בסך הכל
יותר מלוחה ומעיקה
|
היום עמדנו יד ביד
ערוותינו מבהיקות בשמש
מבוססים בשדה חיטה
המחכה להבשיל
|
עכשיו אני ממולל
פירורי עצמות
שנספגו באצבעות שיש
|
אני זולג
לפתיתי כספית
מתרוצצים, עוורים
|
כשמגיע הלילה
קופא הקיץ
בסנסני הדקלים -
|
לעבור
את קיר המים,
להירטב
זה כל ההבדל
|
לקבע טביעת רגל
בחול הרטוב תמיד
לנצח או שניים
לא יותר
|
כי אמות ברגע הנכון
כשהארץ תסתום אותי
לגמרי
|
בציורים הישנים
השכינה
בדוק ורוד תלויה
מעל ירושלים קדושה ועקודה
|
|
|
מי אמר למי?
יא ג'ינג'י גמד
תזרוק עליו
אבנים כמו ערבי
מהשטחים או כמו
חרדי מבני ברק
שצועק שבעס...
רב חובל מוטס |
|
