[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








9.9.1991
הדף והעט הם המכחול של הנפש.

"תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומות"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זוגיות
"תפסיק כבר" התחננתי.
הוא לא עזב, הוא לא הרפה.
הסימנים הכחולים שהיו על גופי עדיין חרוטים בזיכרון.

געגוע
בום! שנייה אחת, וחיים שלמים נגמרים.

"מצב קשה", הגדירו את זה הרופאים. ניסיתי להישען על התקווה, על
האמונה.
ניסיתי להתעודד ולהאמין ש"לו זה לא יקרה" אבל...

כולם זוכרים את האהבה הראשונה,
היחידה והמופלאה.
אולי האהבה שלי,היא קצת מוזרה ואולי קצת שונה
אך יש בה קסם,יותר מבכל אהבה.

מקום נפלא,מקום קסום
עם נוף מדהים,
פרפרים ופרחים משלל הצבעים
רוצים להצטרף?

זכרונות
גם אני מעולם לא סיפרתי את הסיפור שלי.
לא יכולתי להיפתח בפני אנשים אחרים. העט והמחברת היו החברים
הכי טובים שלי. רק שם באמת יכולתי לשפוך את הכל.
אבל באותו ערב הרגשתי שאני צריכה להוריד מעצמי את המחסום
ולהיפתח אליו.
הרגשתי שאני חייבת את זה לעצמי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
נוגעת בכוכבים שפרוסים בשמים
פורשת כנף כמו ציפור חופשייה
וממריאה אל עבר הלא נודע

הרהור
לצייר תמונה על החול הרטוב
לתת לגלים לטשטש לי את הדרך

אני יושבת כאן שותקת
מבחוץ המלחמה
הדמעות זולגות בלי הרף
הופכות כבר לשגרה

חלום
עוד חלום שנגמר
עוד נגיעה שכבר לא תחזור

הרהור
ולצרוח
לשכוח,
לסלוח על מה שהיה
ולקום

מצב
תמיד הסתתרת
מאחורי מסכה גדולה
מאחורי חיוך שמח

את כבר לא אותה אחת
שהסתתרה מאחורי מסכה

כבולה באזיקים
רוצה לפרוץ את החומות
לשבור את המנעול
להציץ מבעד לקיר הענקי הזה שחוסם

תגעי בשמיים
אל תפחדי להיכוות
תצרי לך קשת של גוונים
תתמכרי לחלומות

אהבה
ללטף לך את הפנים
לגעת לא לגעת
להרגיש מוגנת
הכי בטוחה שאפשר

ללטף לך את הפנים
לגעת לא לגעת
להרגיש מוגנת
הכי בטוחה שאפשר

חלום
תעזור לי לצבוע את השמים
תמלא לי את העולם באהבה
לא רוצה להישאר לבדי בעולם
עצובה.
רוצה לצייר אנשים,
שמחים ורוקדים
רוצה לצייר אנשים,
מאושרים.

חלום
לרוץ על קו החוף
להביט אל השקיעה
למצוא צבעים חמים בתוך השמש הנעלמת

מצב
ואת גדלת
והתבגרת
רסיסי התמימות עפו לכל עבר
הילדות שלך התפוצצה

אני אוהבת את השקט הזה
את החושך שבחוץ
את הקור שבפנים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
כי אולי אני עצמי בכלל לא מכירה, לא מכירה אותך,
כי אתה אף פעם לא היית שם, לא באמת.

"כשאתה תהיה גדול, אתה כבר לא תצטרך ללכת לצבא."
הבטיחו יונה, עם עלה של זית
הבטיחו שלום, בבית.
ואיפה השלום? אני שואלת
האם הוא בכלל אפשרי?

הרהור
אנחנו חיים בתוך סימן שאלה.
רודפים אחרי השאלות של עצמנו
מחפשים תשובות במקומות לא ברורים

אני רוצה לחיות לי בעולם משלי
בבועה כזאת שעוטפת אותי

מכתב
והשנים עוברות חולפות מהר מדי,
ואני גודלת ואתה אפילו לא רואה את זה,
אולי לא רוצה לראות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הירח הגדול
והעצום,
כמו פנס ענקי שמאיר על כולך.

משפחה לא בוחרים, משפחה מקבלים, וזאת ללא ספק, המתנה הכי יפה
שאדם יכול לבקש לעצמו.

רוח קרירה מכסה את כולי, חודרת לתוכי.
אפשר להתמכר להרגשה הזאת

מבחוץ נשמעים קולות של סערה,
ברקים ורעמים קורעים את השמיים לחתיכות.
ואני יושבת וכותבת,מנסה למצוא את המילים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
מוזר, נזכרתי
בקטע שהיה לי
פעם עם מישהי:
חזרנו מבית ספר,
עלינו בעליה,
דיברנו וצחקנו,
ופתאם, פ-ת-א-ם,
היא שחררה פלוץ,
כזה מרעיש,
ששתקתי... 15
דקות אף אחד לא
אמר כלום


אני, נזכר ביום
שגיליתי שגם
בנות בעלות
תכולת מעיים
מרתקת


תרומה לבמה





יוצר מס' 75736. בבמה מאז 9/6/07 22:07

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורנית אורן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה