|
תלויה הייתי אותו יום
בין שמיים לארץ
|
האהבה נשארת
האובייקטים מתחלפים
תמימה אהיה לחשוק
שלעד תשאר לצידי
|
מול מסכי ענק העולם כולו צופה,
דמעה זולגת,
אך מול זוועות שנוצרו בהינף אצבע של אדם אחד
איש לא מעז לקרוא: עצור!!!
|
כוחה של שפה...
הראית לי...
הוא במעשה...
ומעשית הייתי במגעתי בשפתותיך.
|
כשקסת הדיו
מתרוקנת אל תוך הדף
מליבי אליך
זאת לא יוכל לשחזר
ולו הפייטן המוכשר ביותר
|
ובותרי עלי
איבדתי אותך
במחיקת עצמיותי
נעלמת אף אתה
|
|
|
אישתו של זובין
מהטה,
אחרי שמארק שאגל
אותה,
זרקו על אבא
אבן,
ולא נשאר מיוסי,
שריד,
הפנס של גולדה
מאיר,
ושל יעקב
אחימאיר,
דחפו לדפנה
דקל,
ולדן תורן,
ואז נולד לזהבה
בן,
שפתח לסנדי בר,
ושם פגע באהוד
ברק. |
|
