[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אני יודעת שאני אמורה לכתוב בגוף שלישי, אבל גם הגוף
שלי יהיה נחמד,אתם יודעים, יותר אישי...
אז נתחיל כרגיל בפרטים היבשים: אורלי, ילידת
1981מחיפה, לא יכולה לדמיין את עצמי בלי לכתוב.
אז עכשיו התקדמתי לתואר הנכסף "חיילת משוחררת" עדיין
אכולת ספקות ולא יודעת אם אי פעם יצא ממני משהו, ואם
כן, תזכרו איפה ראיתם אותי בפעם הראשונה....




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
עד לפני הרבה מאוד שנים, החיים שלי היו פשוטים; הייתי מטייל
בין העננים בימים, רוכש לי חברים לבנים, ובלילות הייתי משוטט
בין הכוכבים, מחזיק יד לאלוהית הפרטית שלי...

הוא אמר שהוא אוהב אותי. הוא אמר שהוא חוטא בכתיבה. עלי. רציתי
לשמוע נורא, ומתברר שעשיתי טעות איומה.
עם תחביר של ילד בן שלוש והתאמה של ילד בן שנתיים נשמע השיר
עלי, שיר שמתאר את רגשותיו כלפי.

יצאתי לעוד סיור רגיל, לראות את פלאי העולם, שוב מנצחת את מה
שהטבע קבע לי בקלפים.
רפרפתי על פני הדשא הרענן, רטוב מגשמי הלילה, וחיפשתי פרחים.

התעוררתי שטופת זיעה, כמו בהרבה לילות בזמן האחרון, ירדתי כדי
לשתות חלב וצחצחתי שיניים. שוב פעם הופיעו הכתמים האדומים
המטרידים האלה על הידיים, אני חייב ללכת לרופא בעניין הזה!

הדעות שלה היו תמיד באמצע, לא מעורבת מדי, לא! בשאלונים של
שבועוני הנוער תמיד הייתה יוצאת לה אותה תוצאה אמצעית.

תמיד נחשבתי חריגה בנוף של השמנים והשמנות מלאי הבשר המחמיא כל
כך, מתבוננת מהצד בקנאה בזלילתם חסרת המעצורים, הסקסית כל
כך...

בני הרגיש נפלא. הוא נמצא עם אהובתו, הם מאושרים. היה זה רגע
רומנטי במיוחד בשבילו, כשלפתע שמע "נו, אז מה רצית להגיד לי?"
שורהל'ה מלמלה בקול יבש. קולה הפיל אותו בחבטה למציאות.
"ובכן.. שורהל'ה... רציתי להגיד לך ש..." מלמל בני בהיסוס,
"ש..."


לרשימת יצירות השירה החדשות
שכול
אז מה הם עושים שם למעלה,
יפי הבלורית והתואר?
שוחקים את שחוקם היפה,
מאוזן לאוזן, יפים ותמירים,
תמיד בני 20.

והתינוקות, כרגיל,
טרודים בחליפות העסקים המיניאטוריות שלהם,
התניעו את המכוניות ויצאו לעוד יום עבודה עמוס.

מה נשים בתוך היד הקטנה
לשלחה לדרכה מאושרת?

ציירו אותי בגיר על המדרכה,

ציור יפה, לא כל כך מפורט,

אבסטרקטי קצת, אתם יודעים.

כולם חושבים, שעל הירח יש איש.

זה הרי דבר ידוע, שעל הירח יש איש.

יש לו אפילו שם, לאיש הזה - "איש הירח".

לא כבשה ציירה,

גם לא פרח,

אלא קו. קו ישר ישר,

שאף פעם לא נגמר,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה נכזבת
הטבע פושט את בגדיו הישנים, זורק לכביסה ולובש חדשים.
ורק אני תקועה איתך. זה כבר מסריח, אבל לפחות הסירחון מוכר,
בטוח, אהוב...

חושך.חושך כמו שמיכה עבה שמכסה,חושך.
מרגישה את העולם ישן, מתהפך במיטתו,ורק היא, עיניה פתוחות
לרווחה, מחפשת סימן.




...םלועה לע
טלתשהל םיכלוה
םישוערפהו
ינו'ג

-ג'וני
והפרעושים שלא
כותבים מסרים
תת-הכרתיים
בסלוגנים


תרומה לבמה





יוצר מס' 73. בבמה מאז 7/1/99 4:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורלי שנברג
© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה