[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
הוא כעס עלי, אני לא הבנתי, הוא אמר שלא איכפת לי, הוא צדק,
הוא אמר שהכי עצוב זה שלא רק שלא איכפת לי ממנו , לא איכפת לי
מכלום אפילו מעצמי לא, אני לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, ועם כל
כך לא איכפת לי מה הוא עושה איתי שנתיים וחצי?

ורק אני נשארתי עם הזיכרון הנורא של הערב הזה, הערב שהוא גילה
הכל, הערב שהשפיל אותי, כמו שעשה כל-כל הרבה פעמים לפני, רק
שהפעם הם הסתכלו, כולם ראו, ראו את האמת שלי.

אגדה
פעם אחת הוא עיצבן אותי אז עברתי לכבש השביעי ובכוונה השארת
אותו איתי שאלתי אותו מה הסיפור עם הכבש שלפניו הוא סיפר לי
שהוא כבש בודד, שאני החברה היחידה שלו, הוא מנסה להישאר איתי
תמיד כמה שיותר זמן כדי שלא יצטרך לעבור לצד השני

יש לי יצור הוא גר בראש שלי, לא כיאלו "בראש" שלי אלא ממש
בתוכו, דווקא מקום די נחמד הוא שם מנורה גדולה שתאיר את הכל,
ויש לו דלת גדולה בפה שלי, וכל פעם שרוצה לצאת אז אני צריכה
לחייך,
הבעיה היא, שהוא אף פעם לא יוצא מהבית, ואני אף פעם לא מחייכת

אהבה
ומאז לא ראיתי אותה, בעצם פעם אחת במכולת, בטח אורן היה איתה,
אני הייתי לבד, והנה בוקר אחד פתאום אני מקבל הזמנה לחתונה שלה
כיאלו רק אתמול דיברנו...

אוטוביוגרפיה
אני מכירה כל כך הרבה אנשים שמצאו להם את הפיתרון... לקחו אקדח
חבל אקונומיקה כדורים מה זה משנה? ופתרו את הבעיה פתרו את
הכאב, ואני יושבת בחדר שלי וחושבת לעצמי שגם אני יכולה! יכולה
לפתור את הכאב שלי,

היא קראה את העיתון ובעייניה היו דמעות, אני לא יודע למה,
לפעמים אני פשוט לא מצליח לקרוא אותה, להבין מה הולך לה שם
בראש, השיער החלק שלה החליק לאט לאט מהקוקו הרופף שלה, היא
הייתה יפיפיה והיא הייתה איתי! הסתכלתי עליה מהצד, היא לא ראתה
אותי אחרת הייתה אומרת


לרשימת יצירות השירה החדשות
אני אוהבת אותך, ואתה לא יודע,
חושב שהבנת אז אתה לא שומע
ועכשיו כבר אחרי שהכוכבים נפלו
מהסיבה היחידה שלא ידעו מה רצו

נאבדת שוב פעם בתוך טירוף של הזמן
יודעת שבכלל לא רוצה לחזור לכאן
מנסה להסביר שזה לא בכוונה
פשוט המציאות שלי אתמול נאבדה

אהבה
רציתי לאהוב אותו בלי להרגיש
רציתי לנשק אותו בלי לגעת בשפתיו
רציתי לדבר בלי מילים
רציתי כל כך הרבה דברים




הזוי ומרוכז





סלוגן אמיתי


תרומה לבמה





יוצר מס' 21416. בבמה מאז 25/3/03 14:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורלי יעקובי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה