|
פעם חשבתי שאני מבינה משהו מהחיים שלי.
לאחרונה הבנתי שזה לא משנה.
כשחזרתי הביתה אמא שלי התעצבנה כי שוב קיבלנו התראה בדואר על
כמה דוחות חניה (340) וצרחה עלי שאני לא אחראית. אני לא
אחראית? מייד הלכתי לשלם את הדוחות וגם את הדוח תנועה (190)
והקנס של הגרירה (160) ששוכב אצלי כבר המון זמן...
|
..הכנתי טוסט עם גבינה ופתאום שמתי לב שהחתול נעלם.לא מצאתי
אותו בשום מקום, אבל היו רעשים חשודים מכיוון המקרר. החתול ישב
בפנים וניסה להגיע לפסטרמה..
|
"אתה מתכוון לטבול את זה במרק?"
אבא מסתכל עלי ברוב רושם,טובל את הצ'יפס במרק ואוכל, כמו
גבר!!
"אייייכס! אולי גם תטבול את זה בלימונדה?"
|
- אבל אז אני שומעת ליחשושים מהדלת שמובילה לחדר כביסה, אני
ניגשת בזהירות ומוצאת את עצמי מתפללת שזה יהיה גנב, פורץ, אנס,
הנציג מהלוטו או מהאגודה למלחמה בסרטן השד
|
..כעבור דקות מספר גיליתי שהדלת שלי מכניסה גורל ממאיר, המיטה
תופסת את איזור ששת הקללות, והמרפסת מכילה תאונה ופגע לרוב.
החדשות הטובות הן ..
|
פעם שמעתי את המחנכת יעל אומרת שאמא שלי היא גרושה וחד הורית.
לא הבנתי למה היא אומרת חד הורית. הרי היא אמא גם שלי וגם של
ניצן, והיא הכי אוהבת את שנינו יותר מכל העולם. ככה היא תמיד
אומרת לנו. שיש לה כל כך הרבה אהבה אלינו שלא נשאר לה אהבה
לשום דבר אחר.
|
כשהיא אומרת חוויה, העיניים שלה נדלקות, הגוף שלה מתמלא
אדרנלין, והיא כמעט מתחילה לקפוץ. היא מתרגשת מכל דבר. החיים
נראים לה כמו לונה פארק ענק. לפעמים זה מעייף, לפעמים זה סוחף,
לפעמים פשוט אי אפשר להתנגד.
|
ענבר בכלל לא פחדה מכלום, והיתה רודפת אחרי הכלב בוקסר של ציון
שהיה בורח ממנה כמו איזה פודל.
אז ככה שאפשר להבין למה הייתי מאוהב בה.
כשהתחלתי כיתה א' ,היא כבר היתה בב', אבל לא אהבו אותה,כנראה
בגלל השיער הקצוץ, או בגלל שאם היא אמרה למשהו " שתיפול" הוא
היה נ
|
דורכת על המדרכה בקצות האצבעות, מתבלבלת כל כמה צעדים והברכיים
רועדות לי. זה לא באמת, אני סתם מעופפת היום. אין כזה דבר חלום
נבואי, הכול בסדר עם הרגליים שלי, דברים מוזרים לא קורים באמת.
|
וכשתבוא השמש
ותכה בפניי
אז אדע
שהנה הגעתי
והנה אני ערה
והנה אני עומדת
ונושמת
|
אתמול הוא שאל אותי מה זה הפרעת אישיות גבולית. שכבנו ערומים
ודביקים, נר אחד מהבהב חלושות ופחית בירה. ממש מצא את הזמן
להעלות את הנושא.
אני כבר לא זוכרת, אמרתי לו. יכול להיות שהבראתי.
|
אכלתי כדי לא להיראות חולה, כדי להעלות קצת בשר, שיגדלו לי
הציצים. והם גדלו. וגם אני גדלתי, והפכתי מילדה קטנה ורזה
לנערה קצת יותר מעוגלת. אפילו שכבר הפסיקו להגיד עלי שאני
נראית חולה, אפילו שכבר היו לי ציצים ותחת וכל מה שבניהם. אני
המשכתי לאכול.
|
אני פשוט אשב פה ואעשן את הסיגריה שלי, זה מה שאני תמיד חושבת.
אומרים לי כל מיני דברים אבל אני שומעת אותם באיחור ואז חושבת
שחשבתי אותם בעצמי. לפעמים אני אומרת לאחרים דברים חכמים, שכדי
לזכור, חבל שאני בעצמי לא זוכרת
|
אני מכניסה גברים הביתה כמו חתולי רחוב רעבים, בלי יותר מדי
סינונים. אם אתה זכר, ולא עושה רושם של רוצח סידרתי - זה בסדר
גמור מבחינתי. אני משתדלת נורא לא לתת להם יותר מידי מחמאות,
או לתת להם להרגיש יותר מידי בבית. שלא יחשבו שאני מעוניינת
בהם למשהו רציני.
|
ביום כיפור, אני ואורלייל מעשנות סמים, ואין לנו כוח לריב
יותר. שערי השמיים פתוחים עכשיו, והדבר היחיד שאנחנו מסכימות
עליו הוא שעברו כל כך הרבה שנים, וכל כך הרבה דברים קרו, ולא
ראינו שום דבר ואף אחד חוץ מאת הכאב של עצמנו.
|
אני לא מפחדת להתמודד עם הטעויות שלי, אבל הן תמיד חוזרות על
עצמן. אז מה הטעם בכלל בלנסות שוב? הולכת במעגלים שוב ושוב,
דורכת באותו הבוץ, נופלת לאותם בורות וכל הזמן משננת לעצמי
שיהיה בסדר. כי אם לא יהיה בסדר אז מה הטעם, נכון?
|
נגיד שאני אצא עם איזה בחור, והעניינים יתחממו, ואני אוכל אצלו
ארוחות משפחתיות, וכולם יתלהבו מנימוסי המושלמים, והוא יציע לי
נישואין, וההורים שלו יהיו נורא נחמדים ויעזרו בחתונה ובקניית
הדירה, ויהיו לנו שני ילדים, וכלב, ואני אעבוד עד הצהריים והוא
יעבוד במשרה
|
I Dont Know Where Im Going
But Im On My Way
|
|
|
כשאני הולך
ברחוב
העולם נראה לי
די קטן
כשאני עושה משהו
טוב
אומרים לי שאני
שחקן
אז אם תראה אותי
בטלויזיה
תדע שהכל קורה
בזמן
זה מפתיע אפילו
אותי לדעת שאני
כאן
|
|
